היי, אני חייל משוחרר ולומד באוניברסיטה כחודש, ולמרות המאמצים שלי אין לי שום דבר שאני מוצא שנותן לי הנאה מסוימת בחיים. נרשמתי ללמוד מתוך עניין מסוים בנושא מסוים, אבל הרוב ממש משעמם אותי.
ניסיתי לחשוב לא פעם ולא פעמיים, מה אני רוצה, מה אני אוהב בחיים האלה, ולא מצאתי תשובה. לפחות כל מה שניסיתי עד עכשיו ושהצלחתי לחשוב עליו. יש לי חוסר עניין גובר בחיים, כל דבר מרגיש לי מנוון וחסר טעם.
עכשיו אין חברים, בכלל, אף פעם לא הרגשתי שאני צריך, אבל אין לי אף אחד לדבר איתו/ה, וכן הייתי מעוניין לפחות מישהו אחד, כדי להרגיש קצת בן אדם, לעזור למישהו ולבנות קשר מסוים.
אני מכריח את עצמי תמיד להתנהג נחמד, בנימוס, לעזור לאחרים אם צריכים עזרה, אף פעם לא דחיתי מישהו. אני רגיש, אמפתי וסבלני מטבעי, למרות זאת אף אחד אף פעם לא ניסה להתחבר אלי, למרות שאני לא משדר שאני אנטי חברתי או משהו. בכל מקום שאני הולך נראה שכולם כבר במעגל החברים שלהם, אין מקום לאחד כמוני.
לצערי אין לי זמן לעבודה או התנדבות כרגע בגלל המערכת שעות שלי. אז הייתי רוצה שהשלוש שנים הבאות יהיו קצת יותר נסבלות.
השיעורים שלי מסתכמים בזה שבא מורה, מלמד לזמן מסוים, לפעמים משתתפים בשיעור, וזהו הולכים. אין אפשרות ליצירת קשר עם מישהו, הכי הרבה שאני יודע על הסטודנטים זה השם שלהם ובני כמה הם.
אז בגדול: עצות מה כדאי לי לעשות כדי להוציא את עצמי מהניוון והבדידות שאני נמצא? תודה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות