שלום,
אני חייל בן 21 ומשתחרר עוד כחצי שנה. יש לי חרדה חברתית ואני מאוד ביישן ומופנם. בתיכון הייתי בסוג של בועה,לא הייתי יוצא מהבית חוץ מלבית ספר,לא ראיתי סיבה להשקיע בלימודים, נמנעתי מכל פעילות חברתית ומטיולים שנתיים. בכיתה יב כשהייתי בפרק זמן קרוב לגיוס פיתחתי תקווה שבצבא סוף סוף אצליח להשתנות ולהתפתח כמו שכולם אומרים. תמיד הרגשתי בפער משאר האנשים בגילי והאמנתי שהצבא יפתור את הבעיה. התגייסתי והרגשתי שסוף סוף אני נמצא במסגרת שאוכל להדביק את הפערים, היה קשה להפתח לאנשים והרגשתי קצת חריג אבל בדיעבד הצלחתי להכיר אנשים ולהשתלב לא רע בטירונות ובקורס.
ואז הגיע הרע מכל- שובצתי בסדיר ליומיות עקב קשיי הסתגלות. זה ממש לא התאים לי, התגייסתי בשביל להשתנות ולא בשביל לריב עם אנשים על עוד שעה בבית. אני כבר שנתיים בצבא ונהפכתי ממש לשבר כלי, מרגיש שניצלו אותי בגלל התמימות שלי וגם אין לי בכלל חברים אמיתיים. אני עדיין באותו מקום, עדיין לא נגעתי באישה, חסר כישורים חברתיים ועדיין מתחנן לשינוי הזה.
קראתי המון ספרים ומאמרים, פיתחתי מודעות עצומה אבל איך אני מתחיל לפעול? המסגרת הבאה היא אוניברסיטה אך הפסקתי להסתמך על מסגרות שיביאו את השינוי, זה צריך לבוא ממני ואני לא יודע איך. אני מרגיש שנשארתי מאחור.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025