קודם כל חשוב לי להבהיר שבמערכת יחסים שאני נמצאת בה אין התעללות פיזית, אבל במקום מסויים אני מרגישה שכן יש התעללות נפשית או רגשית. הוא תמיד נותן לי להרגיש שאני ברירת מחדל, שהוא איתי רק בשביל לא להישאר לבד. כרגע הוא נמצא בתקופה שהוא מאוד פורח, הכיר חברים חדשים, מתחיל קורסים וכו. התקופה הזאת הגיעה לאחר חצי שנה שחורה שבה הרגיש נפשית מאוד לא טוב ואני הייתי שם בשבילו ברגעים הכי קשים. עכשיו, כשהתקופה ההיא מאחוריו, הוא ממש התחיל לזנוח אותי ואת הקשר שלנו. בקושי מדבר איתי, לא מפרט יותר מידי.. כשאני שואלת איך עבר עליו היום זה תמיד "בסדר" ואני לא רגילה לזה ממנו כי עד לא מזמן היינו מנהלים שיחות ארוכות של שעות, וכשאני אומרת לו שעבר עליי יום רע ואני לא מרגישה כל כך טוב זה לא ממש מעניין אותו.
אני מרגישה באיזשהו מקום מנוצלת כי כשהוא היה צריך אותי הייתי שם בשבילו כל הזמן. בחיים לא קרה מצב שהוא הרגיש לא טוב והתעלמתי ממנו כמו שהוא עושה לי בתקופה האחרונה.
גם ניסיתי לדבר איתו על זה וחטפתי ממנו על הראש שאם אני באמת אוהבת אותו, אני צריכה להבין שהוא בתקופה של שינויים אחרי שעבר תקופה לא טובה ושאתן לו שקט.
אני מבינה את זה, באמת, אבל קשה לי שהוא שוכח אותי, הבנאדם שהיה לצידו לאורך כל הדרך.
אני יודעת שלא מגיע לי היחס הזה ממנו או יותר נכון האי יחס הזה ושכן מגיעה לי טיפה של הערכה כי עשיתי בשבילו מעל ומעבר וגם הוא אמר את זה באותה תקופה.
בגלל זה עולות לי מחשבות על לעזוב כי אני לא מוכנה להיות מנוצלת, אבל מפחדת מהצעד הזה.
לפני שכל זה קרה היו לנו שיחות נפש ופתאום בשנייה שדברים אצלו בחיים השתנו גם היחס שלו כלפיי השתנה. ההרגשה שלי נכונה והוא מנצל אותי? ואם כן אז איך לעזוב? אני רק חושבת על זה וישר עולות לי דמעות
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות