אהלן,
אני בן 28 ומעולם לא הייתה לי מערכת יחסים של ממש, מעולם לא חוזרתי ואף אחד, נשים וגברים כאחד, לא ניסה לפתח איתי שיחה. תמיד קשרתי זאת למראה שלי שאינו מזמין בלשון המעטה, אני נמוך, טיפה מלא ובעל תווי פנים לא יפים בכלל, בנוסף, בשנים האחרונות התחלתי גם להקריח.
עקב ניסיוני החברתי הדל, חסרים לי גם כישורים חברתיים אשר יגרמו לי לפתח אופי כלשהו שיגרום לאנשים להתחבר איתי אבל גם כאן לא הצלחתי.
מאז ומתמיד הייתי עוף מוזר עם תחביבים חנוניים לגמרי עד כדי כך שאין לי מושג מה הדבר שהכי הולך היום ב-2019.
התקווה היחידה שלי הייתה שלמרות כל זאת עוד אמצא אישה שתקבל אותי כמות שאני ואז גם סוף סוף אפתח מבחינה רגשית, אפילו ניסיתי בעברי שלל אתרי הכרויות אך הדבר מעולם לא צלח למערכת יחסים, שוב ייתכן מאוד בגלל המראה (אבל אני לא בא לשפוט/לבקר אף אחד/אחת ששולל/ת על מראה חיצוני).
המחשבה/ציפייה הזאת מעסיקה אותי רוב הימים ואני תוהה אולי כדאי לוותר על האפשרות שאקים משפחה ולקבל את זה שאהיה ערירי כל חיי? אני לא האדם הראשון שזה קרה לו וגם לא אהיה האחרון ובוודאי שזו לא אבידה גדולה לאנושות.
פוסטסקריפט:
אני יודע שציינתי זאת כבר, אבל אני לא בא להתמרמר על אנשים שפוסלים על מראה חיצוני, הדבר דווקא מובן לי, אלא רק מעלה תהייה שאולי יש דברים שלמרות הכל לא נועדו לקרות.
פוסטסקריפט 2:
למרות הטון המורבידי של השאלה, יש לי אמנם רגעים בהם אני שוקע לתהומות אך איני אובדני כלל, אני אפילו עובד על הכישורים החברתיים שלי במספר מישורים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות