איך אני מבקשת עזרה אם אין לי מושג מה הבעיה?

שלום, אני בת 16 כבר בערך חודשיים ואני בכיתה י ,תאמת שלא ראיתי שינוי עם השנים לגבי מה שאני עוברת, אני לא מבינה את עצמי ולא יודעת תאמת מה אני עוברת. אני חוטפת לא יודעת איך לקרוא לזה? מלא התקפי עצבנות או עצב לאחרונה ובמחזור זה לפעמים אפילו יותר גרוע...בשבועיים האחרונים עשיתי מלא בעיות ואפילו רבתי עם המורים שלי (איימתי על המורה שלי לאומנות ,דברתי ממש לא יפה ליועצת ולמחנכת שלי והברזתי המון) שבדרך כלל אני ילדה שקטה ולא עושה המון בעיות. עם הבגרויות ותחילת כיתה י דווקא ראיתי שינוי ממש רע על המצב הזה שאני עוברת ולדבר עם ההורים או עם חברות לא עוזר, נתחשב בעובדה שחברה שלי מעצבנת אותי עוד יותר. היועצת שלי ממליצה לי פסיכולוג קבוה אבל אמא רוצה לשלוח אותי לפסיכיאטר למרות שהיא לא מבינה שיש הבדל בניהם ואינני רוצה ללכת לפסיכיאטר (הסכמתי לבקש פסיכולוג אבל אמרתי ליועצת ולאמא שאני לא מוכנה ללכת לפסיכיאטר בבירור) היה גם מקרה אחד שהיועצת באופן מאוד מגעיל ומפתיע אמרה לאמא שלי "אני חושבת שכדאי לך לאשפז אותה" בלא יודעת איפה. גם לאחרונה אני מרגישה כאילו...בא לי להרביץ למישהו? לא יודעת להכאיב למישהו, ואני באמת יכולה פשוט לחשוב על זה (דברתי עם חברה שלי ועלו לי מלא דברים בראש כמו מישהי שאני שונאת שתמיד יורדת עליי וכאילו דחפתי אותה מאיזה מקום גבוה) אני לא יכולה לפגוע בזבוב ופחדתי מעצמי! אני יודעת שזה מלא בעיות בבת אחד אני לא מצליחה להבין מה אני כבר רוצה מעצמי! וכבר נמאס לי מהכל בנוסף לזה שאין לי מצב רוח לכלום אני תופסת את עצמי יותר עצבנית בבית ספר ואני אפילו לא יכולה לצייר שזה עוד יותר מעצבן אותי כי ציור זה הדבר היחידי שאני טובה בו אז מה איבדתי גם את זה?! (ניסיתי כל כך הרבה דברים כדי לנסות להרגע אבל שום דבר לא עזר, לנסות לצייר אני לא מצליחה ומתעצבנת, לשמוע מוזיקה לא ממש עזר, מדיטציה נההה, לקרוא ספר גם לא, לשכב ולנשום?גם לא) חשבתי לכתוב כאן שאלה בגלל מה שקרה לי ממש לפניי שעה כשדיברתי עם אמא שלי אמרתי לה "המערכת חינוך כאן חרא, הנה אני אומרת לכם שאני טיפשה למה לעשות מבחן כדי לדעת פעמים שאני אביא אפס ושאני פשוט לא שווה כלום?" אמא התחילה לדבר איתי על כמה שאני שונאת את המדינה ואז התחילה להוסיף דברים שלא קשורים כמו האהבה שלי לkpop ואז התחילה לומר דברים כמו "אז מה הקוריאינים האלה יותר טובים?!" אנחנו רבנו על זה שמי לעזעזל דיבר עליהם אני מדברת על ישראל על כמה שקשה לי ולא נראה לי שאכפת למישהו. אמא שלי נוטה בריב להוסיף דברים שלא קשורים ולפעמים גם מאוד להעליב אותי כמו מה שהיא אמרה לי בכיתה ו "כל היום את רק מציירת מה אם הציונים שלך? מה תעשי עם ציורים בעתיד?" אני גיליתי שגם בבית אני נוטה להיות עצבנית ואז אני קמה בבוקר עצבנית הולכת לבית ספר עצבנית חוזרת עוד יותר עצבנית רבה עם אמא או אבא או האחים שלי וההרגשה פשוט נעשת גרועה וגרועה יותר.
אשמח אפילו לעצה קטנה :) תודה