הי ,
אני בת 26 הוא בן 27
שנים ביחד , זוגיות טובה סהכ רוצים כבר לעבור לשלב הבא של מעבר למגורים משותפים.
עד עכשיו ישנו הרבה אחד אצל השני , אין יום שכמעט אנחנו לא הולכים לישון ביחד.
מבלים הרבה בזמן ובאמת נראה שכן נסתדר.
הפחד שלי הוא מהעניין הכלכלי... אני סטודנטית עובדת בעבודה סטודנטית מרוויחה כ5500 - 6000 שח נטו.
הוא עובד מאוד קשה מרוויח כ7500 - 8500.
שנינו כמעט שכנים גרים באותה העיר מהיום שבו נולדנו , אין שום אופציה לעבור יותר רחוק מהמרכז מעוניינים להישאר בעיר שבה נולדנו או מקסימום עיר שכנה שאין בה הבדל בין המחירים מהמון סיבות שכסף לא מחיר לסיבות הנ"ל.
דירה הכי מסריחה כאן היא 3500 ש"ח שכירות לא כולל אוכל חשבונות הוצאות אישיות וכו.
מפחיד נורא לרדת ברמת החיים... לא שאנחנו חיים ברמה כזאת גבוה אבל סה"כ החיים בסדר.
מאוד מפחיד לחשוב איך זוג צעיר אמור להסתדר עם כאלה משכורות למרות שעובדים ולא מתעצלים ועוד לעשות 5349 פעולות מסביב וזה עוד בלי הפתעות רעות וטובות למיניהן וכל מיני הוצאות לא צפויות.
אין לשתינו הלוואות או חובות... מנסים לחסוך כמה שאפשר למרות שהכל כלכך יקר להחריד שגם לחסוך לא פשוט.
אין חודש בלי אירוע יום הולדת מתנות כל מיני הוצאות לא צפויות.. ופשוט הכסף נוזל.
אני לא משתמשת בכרטיס אשראי רק במזומן.. ככה שההוצאות אשראי שלי הקבועות על הוראות קבע הן 800 ש"ח (שמתוכן אני קצת עוזרת להורים בתשלום חשבונות) וזה גם משהו שמפחיד אותי איך אוכל לעבור מבלי לפגוע במשפחה מבחינה כלכלית? אני יודעת שעלי לחשוב על עצמי ולפרוח אבל זה לא יעשה לי קל אם למשפחה שלי יהיה יותר קשה...ועצוב שפני הדור של הצעירים נראה ככה היום.
ורציתי אולי עצה או כיוון ואפילו תמיכה איך להתקדם... מפחיד אותי שנכנס לחובות שלא נצליח לחסוך... שנהיה ברמת חיים כל כך ירודה שזה ישפיע לנו על הקשר ועל עצמינו.
אפשר להגיד שאנחנו קצת מפונקים אבל לא בשמיים באמת שלא יותר מהצעירים של היום..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות