אני מבזבזת את הזמן שלי בבית ספר, מה לעשות?

היי, אני אנונימית בת 16 בכיתה י', מאיזור המרכז.

אז השנה עליתי לתיכון, עליתי עם החבר הכי טוב שלי, והכרנו עוד כמה חברות והסתובבנו איתן.
עכשיו כל הבנות כולל החבר הכי טוב שלי לשעבר רבנו והקשר התנתק, עשינו כולם ביחד שיחה עם המחנך, ביקשו סליחה אחד מהשני. אבל זה עדין לא עובד. הם פשוט לא רוצים אותי, הם מתעלמים ממני, אפילו לו שואלים לשלומי. ואני כל הפסקה באה אליהם ומנסה לתקשר אבל אין לנו על מה לדבר.
כרגע, אין לי חברים בבית ספר.
בהפסקות אני הולכת להתחבא בשירותים כי אני מפחדת שיראו אותי לבד. שיראו שאני חלשה...
ואין לי איך להתחבר לבנות אחרות בשכבה, כי אף אחד לא רוצה להתחבר עם מישהו שהוא לבד.. אני לא יכולה לבוא ופשוט להכנס לאיזה חבורה ולדבר איתה כשאני לא מכירה אותם.. זה לא הולך ככה..

ושלא תבינו אותי לא נכון, אני לא איזה ילדה מגעילה עם אופי חרא שרוצים להתרחק ממנה, אני ילדה באמת רגילה, אפילו נראת טוב. אני מטופחת, משקיעה בעצמי..

בשעה ראשונה אני מגיעה לבית ספר, מביאה את כל החומר שצריך להביא לשיעור, ויושבת בשקט עד סוף השיעור, לא מדברת עם אף אחד. פשוט יושבת בשקט.
אני אפילו לא מקשיבה לשיעור, את האמת שאני אף פעם לא הקשבתי לשיעור, המחשבות שלי נודדות לכל מני כיוונים.
בהפסקה אני הולכת לשירותים, יושבת שם בטלפון.
שומעת את הבנות צוחקות מחוץ לשירותים ומרכלות..
אחרי זה יש שיעור, אני שוב פעם יושבת בשקט וככה הולך כל היום..

אני אף פעם לא מקשיבה, בשיעורים, לא מקשיבה למורה מדבר.. אני לא מבינה בכלל על מה הוא מדבר. קשה לי ללמוד.
בתכלס אני לומדת רק בבית, כל השנה שהמורה לימד את החומר להיסטוריה אני לא הקשבתי אפילו פעם אחת! לא ידעתי בכלל על מה הוא מלמד!
רק שבוע לפני המבחן אני התחלתי ללמוד לבד בבית וקיבלתי 70. ככה זה על כל מבחן שלי.

אז אני שאלתי את עצמי, בשביל מה זה טוב בית ספר?
אני ממילא לא לומדת שם, לא מקשיבה, אין לי חברים, כולם שונאים אותי.
אז למה? למה? למה לבוא? אני סתם קמה בבוקר בסבל והולכת למקום שאני שונאת ובא לי לבכות כל בוקר כי אני צריכה ללכת למקום הנוראי הזה.

והכי גרוע זאת אמא שלי, היא אומרת לי שלא אכפת לי מהלימודים, שאני מבריזה, שאני אדישה ללימודים שלי, שלא אכפת לי מכלום, שאין לי מושג מה החומר למבחנים, שאין לי מושג מתי המבחנים שלי, שאני לא מגישה את העבודות..

היא צודקת אני באמת מבריזה מבית ספר , את האמת שגם היום הברזתי, אני כותבת את זה בשעה 10 בבוקר כשאני בבית.

בקיצור אני לא יודעת מה לעשות
אני אשמח שתגידו את דעתכם, ואולי מישהו שחווה דבר דומה או חווה דבר דומה כמו שלי ייתן לי קצת מהניסיון שלו וימליץ לי מה כדי לי לעשות. כי אני באמת נואשת..
תודה שקראתם זה לא מובן מאליו<3