הרגשתי את זה מגיל קטן כבר.
כשאני רוצה להיות עצמאית בלי כבלים בידיים ובלי מעצורים.
עכשיו אני לא רק רוצה אני גם צריכה זה יכול להיות הדבר הכי בסיסי לקום בבוקר לבית שקט לשים לי מוזיקה מרגיעה לעשות קצת יוגה או לצאת לריצה לשבת ללמוד למבחן עם כוס תה וכו..
זה מתאפשר לי רק שיש חופש ואני לבד בבית. וזה כל כך מעט.
אני לא ממציאה לכם מי אני רוצה להיות. זאת אני היום לא הלכתי לבית ספר הייתי לבד שמתי לי שעון מעורר לשבע בבוקר שתיתי כוס מים יצאתי לריצה והכנתי לי ארוחת בוקר *לבד*.
אך כל הדברים שציינתי עכשיו לא מתאפשרים בבית עם המשפחה. הם בכלל לא יודעים שאני רוצה את השקט שלי ולהיות עצמאית וגם אין מה לעשות זה אני לא יכולה להגיד להם לצאת מהבית של עצמם.
שלא תטעו אני הכי מודה להורים שלי על איך שחינכו אותי בתור ילדה ועל הערכים שנתנו לי אבל זה הספיק לי.
אני רק מחכה לרגע שאני יוכל לעבור לדירה לבד לחקור את עצמי לגלות מי אני.
נמאס לי מהמסגרות שמכניסים אותי אליהם.
ואני רוצה לפני הצבא לעשות את כל שביל ישראל לבד
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות