עברתי לא מעט. אין טעם לפרט הכל אבל בעיקרון הייתי בודד וסבלתי הרבה ליותר מדי זמן. והמשכתי הלאה בחיים עבודה וכו' לא ריחמתי על עצמי, לא הדרדרתי לסמים ודברים כאלה אבל גם לא התקדמתי הרבה.
ועכשיו איבדתי את זה לגמרי. אני כבר חודשיים לא עובד ואני לא חושב שאני מסוגל לזה יותר. קשה לי לצאת מהבית או לקום בבוקר. לוקח לי שעה עד שאני מקים את עצמי ו3 שעות בשביל להתארגן (מקלחת,אוכל, גילוח וכו'). אני אוכל ארוחה אחת ביום ומתעורר באמצע הלילה מסיוטים.
המשפחה שלי דפוקה לגמרי ואין לי חברים. הרבה זמן הייתי לבד כי נדדתי ממקום למקום - טעות אבל את זה אני מבין רק עכשיו. בכלל עשיתי לא מעט טעויות כי לא היה לי במי להיעזר. לא היה מי שידריך אותי ויעזור לי להכיר את העולם. וגם את עצמי לא הכרתי מספיק טוב. הייתי אבוד ומבולבל וכתוצאה מכך סבלתי הרבה ופספסתי חוויות.
ביקשתי עזרה נפשית אבל לצערי תחום בריאות הנפש במדינה הרוס לגמרי. בקופת חולים יש זמני המתנה ארוכים, מטפלים פרטיים זה יקר ולא אמין. אני לגמרי לבד.
הגעתי למסקנה שאושר בחיים זה כמו מצב כלכלי. זה פחות או יותר נקבע כשאתה נולד ונורא קשה לשנות את זה.
אני מרגיש שהעולם גדול עלי. אני בן 25 והכל היה צריך להיות שונה לגמרי. רק עכשיו אני מבין מה הייתי צריך לעשות ואיך להיחץ מהמצב. אבל עכשיו זה מאוחר מדי. איבדתי אמון בבני אדם ובחיים. אני מרגיש שמיציתי. הספיקו לי 25 שנה.
הייתי מזמן מסיים את זה לולא ידעתי שזה יהרוס עוד יותר את המשפחה שלי. זה מה שהכי כואב לי -אפילו למות אני לא יכול.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025