אל תצחקו עלי. אני כל כך מתביישת שאני לא מסוגלת לספר על זה לאף אחד.
כשהייתי בת 12 הכרתי בחןר דרך האייסיקיו.
הבחור הזה לא היה הגבר המושלם בשבילי. הוא היה קצת לא חכם לטעמי וגם לא נמשכתי אליו בתמונות.
אבל וזה אבל גדול בחיים לא רצו אותי ככה.
הבחור הזה היה שולח לי הודעה כל שבוע בהפתעה שהוא אוהב אותי. הוא כל הזמן רצה לדבר איתי ואמר שהוא מתגעגע. הוא היה מקנא לי בדיוק במידה הנכונה. הוא כל הזמן היה אומר לי שהוא יעשה הכל בשבילי ובאמת עשה כל מה שביקשתי ממנו. אם זה להעיר אותי בבוקר (הבאתי לו מספר טלפון). אם הייתי עצובה הוא תמיד היה מתכתב איתי. הוא דאג כל הזמן לשמור על קשר בינינו. הוא היה מתלנן בפני שנקדם את הסיפור בינינו אבל אני לא הסכמתי.
האמת היא ששיקרתי לבחור הזה לגבי הזהות שלי ובלי לשים לב עברו שנתיים והבחור חשב שאני מישהי אחרת הרבה יותר יפה ועשירה.
חוץ מזה אני מגיעה ממשפחה דתית ואבא שלי היה תולה אותי אם הוא היה יודע על זה.
גם הוא לא הרגיש לי באמת אוהב אותי. יותר הרגיש לי שהוא חרמן אבל אני באמת אהבתי אותו וחשבתי שהוא חמוד.
בלב כבד סיימתי את הקשר איתו.
עברו כבר 18 שנים ואני חושבת על הבחור הזה יום יום. אני יודעת שזה נשמע הזוי אבל אני באמת לא מעוניינת בו!
אני לא חושבת שהוא מתאים לי ולחיים שלי אבל אני פשוט לא מצליחה להפסיק להזכר בבחור הזה. כמה הוא היה מתוק אלי ואוהב. אני לא מצליחה להפתח לאף גבר ולשחרר את המחשבות שלי מהבחור ההוא שאפילו לא פגשתי.
אני כל כך מתביישת אני אפילו לא יודעת מי יכול לטפל במקרה כזה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות