כן, הכותרת נשמעת כל כך מטופשת. אבל זה באמת מה שאני מרגישה, ואין לי דרך אחרת לתאר זאת.
בזמן האחרון מאז תחילת שנת 2019, אני התחלתי להרגיש.. שמשהו לא בסדר. משהו מסריח. כאילו שאני כבר לא נהנית מהחיים כמו שהייתי עושה פעם, ושאני תמיד חושבת ורוצה לחזור לעבר, מנסה בכוח להרגיש את מה שהרגשתי פעם, בכוח לאהוב את אותם הדברים שאהבתי פעם. כי אני תמיד חשבתי שזה מה שיצליח למלא אותי. ולמרות שזה מצליח לי, אני עדיין לא מרגישה מרוצה עם עצמי.
אני השנה סיימתי כיתה ח' ואני עולה לט', ולמרות שדברים טובים קרו לי השנה (להיות בכיתה מדעית, שהציור שלי מבית הספר נבחר להיות בתערוכה עם עוד שתי בנות מכיתה ט' מכל אחד אחר..) אבל עדיין אני מרגישה שלפני כיתה ח' החיים שלי היו יותר מהנים, יותר כיפיים.
וגם אם אני עוסקת בדברים שאני אוהבת, כמו ציור, לשמוע מוזיקה, לכתוב סיפורים מטומטמים או.. סתם להיות מטומטמת חח, אני פשוט מרגישה שאיבדתי את הקסם בזה ושאני עושה את הדברים האלה לא מאותו רצון או תשוקה שהייתה לי פעם..
וגם אני מרגישה שמיציתי הכל, גם אם הולכים למקומות בילוי זה תמיד כבר מקום שהייתי בו מיליון פעמים או שזה דברים שכבר ראיתי קודם.. המשפחה לא זורמת כמו שהייתה פעם, ההורים שלי נהיו יותר עצבניים וקרים, במיוחד אבא שלי, הוא היה אוהב ומחבק פעם, עכשיו הוא יותר עצבני ואדיש ומתרחק מאחרים. ויוצא שרוב הזמן אני בבית. והחברים שלי גרים ממש רחוק ממני..
סליחה אם בלבלתי אתכם, אבל אני אפילו מבולבלת מעצמי. למה אני לא יכולה להנות מההווה כמו שהייתי עושה פעם?? איך להפסיק להתגעגע לילדות ולהנות ממה שיש עכשיו? כי זה פשוט משגע אותי!! זה ככה כבר 7 חודשים וזה לא תרם לי בכלום חוץ מלבכות על זה שזה נגמר.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות