אחותי הקטנה עולה לכיתה י', לא הולכת לבית ספר מכיתה ז' בערך. לא יצאה מהבית שנתיים, לא רואה חברות, לא מדבר עם בני המשפחה כל היום במחשב ובטלפון.
עכשיו אני בן 25, גדול ממנה ב-10 ואני די עסוק בחיים שלי שהם גם לא פשוטים בעצמם ככה שלא הפניתי יותר מידי תשומת לב אליה ונתתי להורים לדאוג בקשר אליה. עכשיו אחותי היא ילדה חכמה ופיקחת אבל ביישנית מאוד ובעלת ביטחון עצמי ממש נמוך, קשיי הסתגלות עם ילדים אחרים בגילה. הרווחה התערבו, נכנסו לבית וניסו כל מיני שיטות כדי להוציא אותה וכלום לא הלך. בסוף היא הגיע למצב שבית משפט החליט שעליה ללכת לפנימייה. עד לרגע שלקחו אותה מהבית חשבתי שהכל בסדר. היא נכנסה לפנימייה ביום ראשון, יום שני הלכתי לבקר אותה עם אמא שלי ונשבר לי הלב לראות אותה שם. אין שם לא מחשב ולא פלאפון במשך כל השהייה שלה שם. היא יושבת לבד בחדר כל היום, מדריכים אמרו שהיא לא אוכלת. היא מנסה לשמור על חזות קשוחה אבל כשהיא דיברה עם אמא שלי היא דברה בקול חנוק וכמעט יצאו דמעות מהעיניים שלה. היא לוחשת לה שהיא רוצה לחזור לבית, היא מבקשת לחפש לה פנימייה אחרת עם פלאפונים, היא ביקשה אפילו לחזור לבית ספר שאליו לא הלכה מלכתחילה.
קשה לי לחשוב על זה שהיא סובלת שם כל רגע, יש לה בעיות להסתגל לאנשים אחרים, איך לשים אותה בפנימייה כזאת יעזור לה? זה יכול לבודד אותה עוד יותר ולגרום לה לטראומה. אם מישהו יעז להציק לה או משהו כזה אני יעשה לו את המוות העניין שהפחד שלי שהיא אפילו לא תספר לי. לדמיין אותה יושבת כל היום בלי מעש, כשהזמן לא זז והיא רק רוצה לחזור הביתה משגע אותי.
יש למישהו ניסיון בדברים האלה? איך אפשר להוציא אותה מהפנימייה הזאת? היא עולה לכיתה י', אפשר לגרום לה לנשור מבית ספר וזהו?
כל כך קשה לי לדמיין אותה סובלת שאני מעדי, שתחזור כבר לבית ולא תעבור את מה שהיא עוברת.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות