היי, הגעתי למצב שאני חייב לפרוק את מה שיש לי על הלב, אין לי שום מקום אחר שאני יכול לפרוק בו אז....
אני כרגע עולה לכיתה יב' הסיפור שלי מתחיל מכיתה י'.
לפני שנתיים הייתי במקום חברתי אחר, היו לי המון קבוצות חברים לא היה משעמם.
כל יום יציאות מפגשים היה עם מי לדבר שצריך.
לאת לאת התחלתי לאבד את קבוצות החברים שלי, בגלל פדיחות שעשיתי וואלה מגיע לי.
והבנתי שכבר אין דרך חזרה, אי אפשר לתקן זה כבר הרוס היה ניסיון לתקן אבל פשוט לא.
עשיתי דברים שאני מתחרת שעשיתי, אמרתי דברים שאני מתחרת שאמרתי, אבל לא היה לי מניע לפגוע, להעליב, או להרוס.
היום אני לבד בלי חבר אחד, ואני מרגיש בפנים רקוב ועייף.
אין לי אפילו בן אדם אחד שאני יכול לשתף אותו במה שעובר עלי.
זה מתסכל אותי, אני רואה אנשים אחרים איך הם נהנים מבלים ועובדים.
ורק אני תקוע בבית בלי חשק לצאת ולעבוד.
אני מסתכל לאחור, ואני אומר לעצמי פעם היה לי צרות של עשירים.
השאלה שלי איך להתחיל מחדש הכל, ומאיפה להכיר אנשים חדשים? כי מהטעויות שלי למדתי אבל הזדמנות שנייה לא קיבלתי.
תודה על ההקשבה אני מרגיש הקלה קטנה.
(עם חלק יחשבו שאני רוצה לפגוע בעצמי אז ממש לא אני רק רוצה לפרוק את מה שיש לי על הלב)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות