אני בסוף שנה א', לאחר שנה קשה יחסית מבחינה חברתית (רגיל להיות עם הרבה חברים ובשנה הראשונה באוניברסטה מצאתי את עצמי בודד יחסית עם מספר חברים מצומצם בגילי) מרגיש שאני לא חווה בכלל את האוניברסטה מפאת גילי הצעיר.
התואר נחמד (כלכלה ומנהל) ומעניין, התפקידים בצבא גם טובים אבל עוד דבר שאני מוטרד ממנו הוא השכר הנמוך בגילאי 22-25 .
אני נתון ללחץ מתמיד מצד המשפחה ואנשים בוגרים ממני להשאר במסלול וזה פוגע בי מאוד נפשית (הם לא רואים את זה וזה לא מעניין אותם) , כרגע אני בחופש בין הסמסטרים ובקרוב מתחילה הטירונות עתודאים וזה זמן קריטי אם להחליט להקשיב למשפחתי ולהמשיך במסלול הזה שלטענתם מספק עבורי ביטחון כלכלי בעתיד ומקפצה לאזרחות, או להקשיב בצורה כלשהיא לי, אפילו שאני ילד, לחוות שירות קרבי ומשמעותי .
אני מפחד שלעזוב את המסלול זו טעות שנובעת מחוסר בגרות מנטלית, ומצד שני אני רואה את כל הבוגרים באוניברסטה אחרי הצבא בני ה23+ עושים חיים, למרות שהם לפעמים נתונים בקשיים משלהם, הם חווים את הכל ביחד, ואני נשאר בודד כמעט תמיד בהפסקות , ונפגש עם חברים בגילי כי השאר לא מקבלים אותי.
אשמח לעזרה מבעלי ניסיון, כי אני באמת במצב קשה .
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025