היי :)
אתחיל ברקע...
הגעתי מבית דתי מאוד, שבו מתחתנים מוקדם, והתחלתי בגיל 21 עם מישהו.
אבל המישהו הזה היה פרנואיד כלכך שאפילו לא שכבנו פעם אחת. וככה אחריי שנה, כשהייתי בת 22 הוא ברח מהבית מרוב פחד, והתגרשנו.
במהלך השנה דיי התרחקתי מהדת. החלטתי שאני עושה מה שאני רוצה ולא נותנת לדת או לחברה להחליט בשבילי מה לעשות, כי אני יודעת הכי טוב מה טוב לי ולא אף אחד אחר.
אבל לפניי חודש הכרתי בחור מקסים באמת. רגיש כל כך, חכם, נראה טוב ובאופן כללי בסגנון שלי. הפכנו דיי מהר לחברים טובים, מהצד שלי אפילו לא חשבתי על קטע רומנטי.
לפני שבוע הוא נישק אותי! דיברנו המון והתחילו לצאת רשמית. אבל לפני כמה ימים גיליתי שהוא כהן, אז כדי להיות הוגנת סיפרתי לו שאני גרושה.
הוא הגיב בצורה הכי מתוקה בעולם, שאל איך אני מרגישה, אמר שהוא מעריך אותי שאני מספרת לו. יום למחרת הוא התקשר ואמר שהוא רוצה לצאת איתי עדיין למרות שלא נוכל להתחתן. אבל הוא מבקש שגם אני אחשוב על זה, על מה יהיה לי טוב.
ולמען האמת, אני לא יודעת מה אני רוצה. עד עכשיו רציתי קשר זוגי לטווח רחוק, בלי חתונה כי בעיניי זה סתם דף, ולי אישית לא אכפת בכלל להתחתן בחול בנישואים אזרחיים. אבל הוא שומר מסורת, ובשבילי הנושא של להתחתן ברבנות זה דבר בסיסי...
חשוב לציין שאני רואה את עצמי מתאהבת בבחור עד כלות הנפש... הוא כל כך מושלם!
מה אתם הייתם ממליצים/עושים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות