"חגגתי" שבוע שעבר יומולדת 23, עוד שנה שהיומולדת שלי עוברת בבכי ובדיכאון ושאלה למה אני פה בכלל ולמה אלוהים נותן לי לסבול.
אני עובדת במקום עבודה יחסית קטן כ50 אנשים אבל כולם חברים של כולם (וצבועים איתי). במשך השנה אני רואה איך האנשים שעובדים איתי חוגגים את היומולדת שלהם ואני נתקפת דיכאון. באים עם מלא בלונים להפתיע את אותו עובד בעבודה, יוצאים לחגוג במועדונים, מתנות והפתעות, וכל שנה אני חולמת שהיומולדת שלי תבוא ויפתיעו אותי לטובה אבל כשהיומולדת שלי באה ועוברת ושום דבר מיוחד לא קרה מתחילים הדמעות.
יש לי אח תאום, שיש לו חברה כבר 3 שנים, במהלך ה3 שנים האלה אמא שלי והיא עבדו על איך להפתיע אותו... השנה זה היה צניחה חופשית (שהוא בכלל לא אוהב דברים כאלה, אני לעומתו מאוד אוהבת דברים כאלה). ההורים שלי גרושים אבא שלי אומר מזל טוב אמא שלי אומרת מזל טוב וככה זה נגמר. השנה היא קנתה עוגה והיא יודעת שאני טבעונית.. והיא קנתה עוגה חלבית שהיא כתוב עליה מזל טוב והשם שלי לא הוזכר בה.. כששאלתי אותה למה אז היא אמרה שגם ככה אני לא אוכל אותה. אז שאלתי אותה למה היא לא קנתה לי לפחות עוגה טבעונית אז היא אמרה שבאותו מקום לא היה ולא היה לה כוח ללכת לחנות אחרת.
בכללי אני ילדה טובה, אני לא שותה, לא מעשנת, בעבודה אני נותנת מעצמי 200% וההנהלה מאוד מרוצה ממני. לא עשיתי כלום רע לאף אחד. אני תמיד נוהגת לשמח ביומולדת של מישהו אחר אבל אף פעם זה לא חוזר אליי.
מה עשיתי רע שזה מגיע לי? למה אף אחד לא טורח לעשות לי משהו נחמד ליומולדת.. אפילו הכי קטן... למה כל שנה אני צריכה לעבור את היומולדת שלי בבכי... למה כל שנה אני צריכה לבקש שיקרה לי משהו רע כי לאף אחד לא אכפת ממני אז אם אני אעלם זה לא ישנה....
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות