מאז שאני זוכרת את עצמי אבא שלי משתמש בהומור שירותים רק נגדי. אני כבר כמה שנים סובלת ממעי רגיז אבל הוא רק ממשיך וממשיך עם הבדיחות או ההערות שלו. הוא מעכב אותי עם שאלות לא קשורות לפני שאני הולכת לשירותים וצוחק כשאני מתעצבנת. הוא אומר לי "מה גדל אצלך באסלה?" (כמו "האוכל גדל אצלך בצלחת") כשאני נמצאת הרבה זמן בשירותים. גם בבוקר כשהייתי מתארגנת לבית ספר הוא היה שואל אם הלכתי לעשות קקי, ממש ככה במילים האלה. זה מחרפן אותי. מה לעשות עם אבא שלי? אין לנו כסף ליעוץ אצל פסיכולוג. המקסימום שאני יכולה זה לראות פסיכולוג חינם מטעם האוניברסיטה (אני בדח"ש) או בתשלום סמלי. הבעיה זה שיש לי מערכת עמוסה והטיפול מתרחש בקצה נידח ורחוק באוניברסיטה. גם אם יהיו לי חלונות אני אצטרך למצוא זמן לתרגול עצמי של החומר או קצת להתאוורר ולהכיר חברים או בן זוג, כי אין לי אף אחד מזה ואני מרגישה בודדה. מה לעשות עם אבא שלי?
נ.ב אני אותה קרן בת 18 ששאלה "למה אבא שלי ממשיך לעשות טעויות שעולות לכל המשפחה?" (מקווה שלא טעיתי בכותרת). חשבתי שאני אקבל קצת יותר אמפטיה, אבל כשראיתי את התגובות של רוב האנשים, מאוד כעסתי. לא רציתי לכתוב מגילה כי חשבתי שיקבלו את השאלה היטב, אז אני רואה שצריך לשלוף את התותחים הכבדים
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות