לא רוצה להיות כבר חברה שלה. איך להגיד לה את זה?

הכל התחיל כשעלינו לכיתה ז' ונסענו שתינו באוטובוס נקרא לה י.
י כל יום בגלל שלא היו לה אפליקציות שאמרו מתי האוטובוסים מגיעים היא הייתה מתקשרת אליי והייתה שואלת אם האוטובוס הגיע אליי כי התחנת אוטובוס שלי הייתה לפני שלה, ודרשה ממני לכתוב לה כשהוא בדרך.... קיבלתי את זה לא הייתה לי כל כך בעיה להודיע לה היא גם רצתה שאומר לה אם אני לא עולה על האוטובוס, יום אחד הודעתי לה שהאוטובוס בדרך(הודעתי לה דרך ווטצאפ) ואז אני הסתכלתי כשהאוטובוס עבר לייד התחנה שלה וראיתי שהיא לא שם התקשרתי אליה ושאלתי אותה למה היא לא באוטובוס והיא אמרה לי שהיא היום לא נוסעת, אני קצת התעצבנתי שהיא דורשת ממני לכתוב לה מתי האוטובוס מגיע ואם אני לא נוסעת ושהיא אפילו לא טורחת לכתוב לי הודעה שאומרת שלא אצתרך לשלוח לה הודעות..... ואז היה שבוע שכל הזמן איחרתי לאוטובוס אח שכמעט איחרתי והיא הייתה מתקשרת אליי בזמן שאני מתלבשת (עשר דקות לפני שהאוטובוס אמור להגיע) ושאני אמורה להספיק לאכול וכל הדברים שצריך לעשות בבוקר... אז אני ניתקתי לה בלי אפילו לדבר כי לא הספקתי והיא פשוט המשיכה להתקשר כאילו קרה מקרה חירום אחר כך הסברתי לה שהיא לא יכולה לעשות לי את כל הדברים שרשמתי וגם לפני זה היא שלחה לי הודעה "כי הוא פעמים ואת תתעוררי יותר מוקדם אני לא אמורה לנסוע לבד באוטובוס כי מאוד גם להודיע לי שאת לא באה" (ההודעה לא כל כך ברורה אבל נראה לי תתמודדו)
אחרי בערך שבוע אחרי שזה קרה התחלנח להיפגש והיא כל יום שאלה אותי אם אני רוצה להיפגש היא שאלה אחתי בערך כל יום והיא קצת שגעה אותי...נפגשנו 5 ימים ברצף ואני לא בן אדם שנפגש הרבה עם חברים אז לפעמים הייתי צריכה לספר לתרץ לה תירוצים כדי לא להיפגש.
ואז הגיעה טקס חנוכה ביה"ס שלנו אז שתינו היינו אמורות להופיע ואז אמרו לנו שהמופע מבוטל ושלושת האנשים שהיו אמורים להופיע איתנו הלכו ואז מה שקרה היא נשארה(כשהיא עוד אומרת שנופיע ב11בלילה ושאין טעם להופיע) ואז הלכה אחרי 10 דק ההורים שלי חשבו שזה לא הגיוני שביטלו את המופע או שנופיע ב11 כי אני בכיתה ז' ושזה לא הגיוני שב11 תיהיה הופעה בכלל. הלכנו למי שמנהל את המופע והוא אמר לנו שאנחנו מופיעים עוד 3 דק כשהשעה הייתה 20:30 ואמרתי שבכל מקרה אי אפשר להופיע(כי אני מנגנת בפסנתר והם היו זמרים/ות ואי אפשר להופיע רק פסנתר) כי כולם הלכו ואני ממש בכיתי כי התאמנתי על זה הרבה זמן ואיכשהו כל ההוכחות הוכיחו שהיא זאת שבטלה את המופע (אני לא אפרט) ואני ממש התעצבנתי ושלחתי לה הודעה שזה לא בסדר שהיא בטלה את המופע. וחסמתי אותה בווטצאפ כי לא רציתי שהיא תאמר לי שזאת לא היא. בבוקר התעוררתי ממש מאוחר והסרתי את החסימה ומסתבר שהיא שלחה לאמא שלי הודעות התקשרה אליי שלחה לחברות שלי שיגידו לי להסיר את החסימה כתבתי לה שכרגע אני לא רוצה לדבר והיא המשיכה(ואני יודעת שזה אומר כמה היא חברה טובה אבל תבינו בהמשך שהיא לא) ודודה שלי שהיא פסכולוגית עזרה לי ולא ידעתי מה לעשות כשאני אחזור מהחופשה ואפגוש אותה ביה"ס והיא המשיכה לשלוח לי הודעות ואז היא אמרה שאני מגעילה ולא חברה אמיתית על כל מה שאני עושה לה ושהיא לא רוצה שאדבר איתה ושהיא מקווה שאקבל את זה בטוב. הייתי שמחה בגלל זה ואז אחרי שעה היא אמרה לי שהיא רוצה לדבר איתי( הזכרתי שהיא הייתה מתקשרת אליי חמש פעמים בשעה) אני הייתי ממש מבולבלת יום לאחר מכן היא שלחה לי הודעות שהיא מחוץ לבית שלי ושהיא רוצה לדבר אני חשבתי שזה מטורף ובמילא הייתי אצל סבא וסבתא שלי אז לא יכולתי לדבר איתה. לקראת סוף החופשה "השלמנו" בביה"ס היא נדבקה אליי, נגיד היה לי משחק שאני משחקת עם חברים שלי בהפסקה ואז היא התחילה לשחק וכשאני לא שיחקתי אז היא לא שיחקה ואם רציתי בשיעורים מסויימים לשבת לעד ילדים אחרים היא הייתה מתעצבנת עליי.בנתיים החברות שלה אמרו לה שהן לא רוצות להיות חברות שלה בדרך ממש מרושעת ונשאר לה רק אותי עכשיו אני אכתוב לכם דוגמה שקרתא לפני שהן אמרו לה שהן לא רוצות להיות חברות שלה

דוגמה: היו שלוש ילדות נקרא להן ע, ש, מ. ע ש ומ רצו לשבת אחת לעד השנייה כשה מ בצד אחד של ש וע בצד השני ו י דרשה מש לשבת ליידה ושלושתן היו עצובות.

ואז אני התחלתי להחבר עם עוד ילדים וכל פעם כשדברתי איתם אז היא הייתה מתחילה לדבר איתם וניסיתי להתרחק אבל זה לא עבד בגלל שהיינו ביחד באוטובוס. היא התחילה לשים לב שאני מתרחקת ממנה והיא הייתה לוקחת אותי לשיחה בזמן שהייתי עם ילדים אחרים ובשיחה היא הייתה אומרת "אני מרגישה שמאז חנוכה אנחנו מתרחקות ושכל הזמן את עם הילדים האלה ולא איתי לבד ואני אמרתי לה שמותר לי להיות עם ילדים אחרים והיא אמרה לי שהיא מוציאה את הזעם שלה עליי על ההורים שלה ואחותה (זה מה שהיא אמרה למישהיא אחרת שמעתי את זה בשיחה שלהן) והיא התחילה לבכות עם דמעות אמיתיות שזלגו לה מהעיינים וילדים שאלו אותה אם היא בסדר.
ואז פעם אחת היה לנו שיעור ספורט ועשינו חימום ואז עשינו תרגילים והיא באה לחברה הכי טובה שלי ואמרה לה שהיא הייתה שם לפניה (לפני החימום) אז אני אמרתי לה שהיא לא יכולה לקבוע מקומות מראש ואולי אמרתי את זה קצת בנימה לא יפה אז אחר כך אמרתי לה סליחה שקצת צעקתי והיא לא ממש הגיבה ואז באוטובוס הייתי עם ילדה אחרת ולא איתה והיא כתבה לי שאני לא בסדר על מה שעשיתי בשיעור ספורט ועל זה שלא הייתי איתה באוטובוס אז אמרתי לה שסך הכל הגנתי על חברה שלי כי ידעתי שהיא תוותר על המקום שלה ושאני לא אמורה להיות איתה כל הזמן. אחרי הרבה דברים ההורים שלי הלכו לשיחה עם המורה שלי כדי שלא ייתן לה לשבת ליידי בכיתה כי המון פעמים היא פשוט בכיתה התיישבה ליידי(כי הילדים שיושבים ליידי בדרך כלל לא הגיעו לביה"ס) ובכלל הייתי אמורה לשבת לעד ילדה אחרת שרציתי לשבת לעדה. ובשלב מסויים לאמא שלי קצת נמאס מזה שהיא מציקה לי אז היא התחילה לקחת אותי מביה"ס במקום שאסע איתה ועם עוד ילדה שאכתוב בפעם אחרת עליה, ובגלל שהייתי צריכה להמציא תירוצים למה אני לא נוסעת באוטובוס הייתי צריכה לשקר ולדבוק בשקר וכל יום לשקר שקר אחר. יום אחד הן ראו אותי הולכת לתחנת אוטובוס כי אמא שלי חיכתה לי שם(הן לא ידעו שהיא מחכה לי) והן התחילו לשאול אותי שאלות אם החלפתי קו ושיגעו אותי והייתי צריכה לנתק להן בפרצוף כי אחרת הן לא היו מפסיקות לדבר.


(בסוף מסתבר שהיא לא בטלה את המופע אבל היא ממשיכה לשקר שזה היה בשעה 11)

אתך בטח חושבים שאני יצאתי כאן רע אבל אם היא הייתה עושה לכם את זה אתם הייתם מבינים אותי.


איך לאמר לה שאני לא רוצה להיות חברה שלה?