היי אני בת 27.
עובדת בתחום שלי אחרי שסיימתי 4 שנות לימוד.
אבל גרה עם ההורים ובלי רכב כי אני עדיין חוסכת כסף.
כל הזמן שמתי לעצמי דד ליין לצאת מהבית עד גיל מסויים ובכל שנה אני מאוכזבת שהגיע עוד שנה ולא התקדמתי. אני מרגישה שאני מתחילה בימים האחרונים להסתכל יותר מידי במבט לאחור ולהתבאס על כל מה שלא הספקתי.
לא יצאתי מספיק למסיבות שרציתי די לא היה כסף או שסתם דחיתי ואמרתי לא נורא פעם הבאה בדוק אלך ובסוף גם זה לא קרה.
לא השתחררתי מספיק בחיי עד להיום, הייתי יותר מופנמת וסגורה.
רציתי לעשות דברים שאולי עבור רובכם \רובכן ישמעו דבילים כמו לצבוע את השיער ולעשות קעקוע סופסוף כי זה חלק ממי שאני אבל דחיתי בגלל תגובת של משפחה. ברור לי שזאת חשיבה מוטעית- זה לא יתן לי שומדבר חיובי וזה מיותר מראש אבל זה פשוט חזק ממני.
יש לי נטייה לדחות דברים, להבטיח לעצמי דברים ולעשות רשימה מסודרת אבל בדיעבד היא לא באמת מתקדמת ואני סתם תקועה במקום.
עכשיו אני מתחילה לחטוף כאפה ואומרת לעצמי כל יום " די מחר מקדמת את עצמך ועושה כל מה שדחית עד עכשיו "...
אבל משום מה זה קצת מבאס אותי שהתעוררות הזאת הגיעה אלי בגיל 27 ?
מבאס אותי שלא הייתי חזקה יותר ויכלתי אולי כבר היום לגור מחוץ להורים ולהתקדם יותר בחיים .
אני יודעת ברוך השם מה הייעוד שלי בחיים ומה בא לי לעשות - יש לי כל כך הרבה תחומי עניין שמעניינים אותי אבל אני מרגישה לפעמים שנאי מתפזרת במקום ולא מצליחה להתמקד על דבר אחד ולהתחיל בו.
ועוד משהו הוא התחום הרומנטי- היו לי קשרים בחיי אבל נכון להיום אני רווקה.
אני יודעת שקשה להכיר היום יותר מבעבר וגם רואה את זה על חברות שלי שהן רווקות. אבל זה מבאס, לא אשקר שפחות בא לי להגיע לגיל 29 ולהיות רווקה.
אין לי הרבה ניסיון מיני- והדבר הזה גם מתחיל לתעתע בי בגיל 27.
אני שוקלת בשביל השקט הנפשי שלי ללכת להתחיל לדבר עם מישהו - פסיכולוג כדי שיפרוק ופחות ישב עלי.
מישהו כאן עוד עובר\ת משהו דומה? מזדהה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025