גדלתי בבית חילוני, ליברלי יחסית בלי שחינכו אותי לחשוב ימין או שמאל.
במהלך השירות הצבאי שלי המודעות הפוליטית העצמאית שלי התחילה להתפתח.
תמיד היו את אלו בבית הספר שבגיל 16 שידרו ניסיון חיים של בני 50 והייתה להם תשובה להכל, אבל קשה לי להאמין שזה באמת בא מהם.
פשוט התחילו להאכיל אותם פולטיקה וממשל מגיל צעיר יותר.
עכשיו, אימי נפטרה כשהייתי צעיר וכמה שנים מאוחר יותר אבי התחתן שוב עם אישה נהדרת. מהסיבות המשפחתיות שלה היא גדלה על ברכי הליכוד והייתה במשך שנים גם מתפקדת מפלגה.
אבא שלי לאט לאט התחיל להתיישא עם הדעות הפוליטיות שלה.
למרות ששירתתי בקרבי הבנתי לאט לאט שאני שמאלני בדעותיי.
תקופה אחרי השחרור ישבנו אני, אבא שלי ואחותו והתחלנו לדבר על פוליטיקה. בשלב מסויים אבא שלי תפס את הראש שלו ואמר "איפה טעיתי שיצא לי בן שמאלני?"
תקופה לא ארוכה אחרי כך הוא הפך להיות מאלו שאפשר להגיד עליהם "רק ביבי" שלא מסוגלים לנהל דיון שיש בו ביקורת על התנהלות המדינה בשום רמה (חוץ מרשות המיסים כמובן).
אם לא הייתי הבן שלו, אני מניח שגם הייתי מקבל כמה סופרלטיבים נוספים.
לפני כמה שבועות שלחתי הודעה בוואטסאפ לקבוצה המשפחתית עם בדיחה פוליטת ואחותו כתבה לי בפרטי שצריך להזהר איתו בדברים האלו.
החלטנו שאנחנו לא מדברים יותר על פוליטיקה, אבל בישראל הכל פוליטיקה אז אי אפשר להמנע מלדבר על זה בצורה זו או אחרת וזה פשוט הפך להיות בלתי נסבל.
יותר נוח לי לא לדבר עם אבא שלי מאשר לעשות שיחה ריקה איתו או להגרר לאיזה ויכוח איתו.
אמרו לי הרבה, אל תנסה לשנות את ההורים שלך כי בגילם הם מה שהם.
אבל הקטע שעד לפני לא הרבה זמן אבא שלי לא היה כזה והוא נבלע בגל של רק ביבי.
מה עושים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות