אני בדיכאון וקשה לי לתפקד. אני עדיין מאוהבת בו. איך להמשיך מכאן?

אני וחבר שלי היום נפרדנו אחרי תקופה מאוד לא טובה אצלנו בקשר, תמיד ניסיתי להדחיק ולא משנה כמה הרגשתי חרא לא ויתרתי. מרגישה בחודש האחרון זלזול כלפיו, חוסר כבוד, חוסר התחשבות ופשוט לוקח אותי כמובן מאליו. הוא האהבה הראשונה שלי, אנחנו חצי שנה היינו ביחד ובהתחלה באמת שזה היה מדהים, הרגשתי כמו שלא הרגשתי בחיים שלי, כאילו נכנס כל כך הרבה אור לחיים הריקים שלי, כל כך חיפשתי אהבה וזה הגיע פשוט מעצמו, הוא היה מדהים, היה לנו כל כך כיף ביחד, וזה כל כך מבאס שביום אחד הכל נגמר. זה התחיל ששיתפתי אותו במה שאני מרגישה, אמרתי לו בלי כעס או משהו כזה שאני כבר שבוע בוכה (וזה היה יותר משבוע) הוא אמר לי משהו בזלזול שממה כבר יש לי לבכות ושאני בוכה ללא סיבה ושהוא לא מבין מה אני רוצה ממנו, שפכתי את מה שאני מרגישה ומה שהיה לו להגיד לי זה שאין לו מה להגיד לי, כל כך התעצבנתי ואמרתי לו שהוא הפך להיות בן אדם אחר ומגיע לי הרבה יותר ממה שהוא הפך להיות, אחרי ששלחתי את זה הרגשתי קצת חרטה כי הוא ענה לי שאולי באמת עדיף שניפרד, וכמו מטומטמת רשמתי לו ישר שאני אוהבת אותו ושלא נוותר אחרי כל מה שעברנו ביחד, אחרי זה הוא החליט שהוא רוצה הפסקה וצריך לחשוב על זה. אחרי יומיים רשם לי שהוא לא רוצה לוותר עלינו ושאל אותי אם אני רוצה שנחזור להיות כמו תמיד, אמרתי לו שמאוד וחזרנו לבערך שבוע שגם בשבוע הזה הוא עשה קטעים מאוד לא יפים, כמו שאחרי כל השבוע המתסכל הזה שעברנו אמרתי לו שאני רוצה לראות אותו ואמר לי שבסדר אבל מחר כי הוא יוצא עם חברים היום, אמרתי לי שבסדר, קמתי בערב יום למחר והוא רשם לי שהוא יצא עם חברים כי היה לו משעמם בבית, נורא התאכזבתי, אני שונאת להרגיש שאני רודפת אחריו, יום לפני הוא שלח לי שהוא מתגעגע אליי ואז רשמתי לו כן אני רואה איך אתה מתגעגע, הוא אמר לי שאם אני ארצה הוא יחזור, הוא רמז אבל שאפשר גם מחר וזו דרך ארוכה עכשיו לחזור, רשמתי לו שבסדר ביבש כזה והוא רשם לי טוב חיים שלי אני אוהב אותך (כי ידע שאני כועסת), בכל מקרה נפגשנו יום אחרי והיה לנו ממש סבבה והוא אמר שכיף לו איתי.
אוקיי אז המשכנו כרגיל עד עכשיו והיום בבוקר אמרתי לו אם בא לו לבוא ושאני לבד בבית ומשעמם לי, הוא אמר שחבר שלו אצלו ושגם אין לו מפתח, ראיתי בסטורי של חבר שלו שגם ידידה שלו שם, כמובן שאלתי אותו על זה והוא אמר לי היא רק באה להחזיר לי את הגקט והלכה, אמר שנשארה איזה רבע שעה, איכשהו גיליתי מחברה שלה שזה לא היה רבע שעה והיא נשארה איתו ועם חבר שלו קצת והם הזמינו אוכל וישבו, לא כעסתי בגלל זה כי אני סומכת עליו ואני יודעת שהיא גם ידידה טובה שלו ולדעתי לא מעבר, עצבן אותי שהוא משקר וגם כשאמרתי לו שאני יודעת שהיא הייתה יותר הוא ניסה להכחיש, באמת לא רציתי לצאת איזו קנאית אובססיבית אבל העיקרון היה על זה שהוא משקר ולא על זה שהיא שם. הוא גם ידע שאני מתגעגעת ומנסה להיפגש ויכל להגיד לי גם לבוא ואם לא היום אז אתמול, כבר לא חסר לו שניפגש והוא כבר בקושי שיוזם, זו תמיד אני רומזת. אחרי שקצת התווכחנו על זה הוא אמר לי שהוא הולך לישון כי לא ישן כל הלילה ושהוא אוהב אותי ושנדבר כשיקום. הוא קם בערך ב11 בלילה ושלח לי הודעה באחד וחצי, אמרתי לו טוב שנזכרת ואחרי זה דיברנו על כל מה שאמרתי עם הידידה הזו וזה שהוא שיקר והכחיש. לא היה לו סבלנות אליי ואמר לי תפסיקי לחפש כבר על כל דבר ( חשוב לציין שלי הוא לא מסכים קשר עם ידידים ולא שום דבר), יש לזה סיבה מוצדקת אבל עדיין זה ממש לא פייר מצידו לריב איתי כל הזמן על השטויות האלה אבל כשידידה שלו אצלו בבית זה בסדר. הוא רשם בסוף השיחה טוב הילה אין לי כוח עכשיו אני לא מרגיש טוב נדבר מחר. אחרי שעה רשמתי לו שאני אוהבת אותו אבל לא יכולה להישאר ככה יותר, אמרתי לו שרע לי וזה לא יכול להמשיך ככה, הוא אמר לי למה רע לך מה כבר רע לך ואז שאל אם אני רוצה להיפרד שוב אמרתי לו שלא מכל דבר שמפריע חייב להיפרד ושאני לא מבינה אבל למה אני נשארת איפה שלא טוב לי אם לא אכפת לו בכלל הוא רשם ״אני לא צריך להיות עם מישהי שרע לה איתי״ כאילו אני מדברת לקיר שלא מצליח להבין אותו, אמרתי לו שאני לא רוצה לוותר ואני מנסה להילחם עלינו והוא אמר ״בסדר מנסה אבל את רואה שלא הולך״ והוא שאל ״למה את איתי בכלל אם את כל כך סובלת״ אמרתי לו שכנראה אני אוהבת אותו יותר מידי הוא אמר לי אם ככה את מרגישה אין לי מה לעשות ואז שאלתי אותו אם הוא רוצה ככה לוותר ואז רשם שנראה לו עדיף שניפרד ושאם ככה אני מרגישה זה עדיף בשביל שנינו התבאסתי ואמרתי לו שנפגעתי ממנו והוא אמר שזה מרגיש שאנחנו סתם מושכים את זה ושהוא מרגיש שהקשר לא כמו פעם (וגם אני מרגישה ככה אבל בחיים לא האמנתי שנוותר על זה) שאלתי אותו אז מה הוא רוצה לעשות ואמר ״אמרתי לך מה נראה לי זה הכי עדיף״ (התכוון לפרידה) רשמתי לו אז זהו? והוא רשם נראה לי. ככה נגמרה השיחה, לא יכולה לתאר כמה אני פגועה ומאוכזבת, מתגעגעת לבן אדם שהוא היה פעם, זה כאילו בן אדם אחר לגמרי, בתחילת הקשר רציתי להיפרד על איזה משהו והוא פשוט לא עזב אותי, אמר לי שהוא בחיים לא יוותר עלינו ושהוא לא יכול בלעדיי ושהוא לא ייתן לי ללכת, אני כל כך נקשרתי לבן אדם הזה ואני בודדה לגמרי בלעדיו, אין לי ממש חברות להיפגש איתן במיוחד בתקופה הזאת, אני מדברת המון עם אמא שלי ובלעדיה כבר מזמן הייתי מתמוטטת. הוא יוצא כל יום ויש לו המון חברים וידידות ואני כל כך מפחדת שהוא יתקדם ויכיר מישהי חדשה ופשוט ככה ישכח מכל מה שהיה בינינו, בחיים לא חשבתי שיקרה מצב שזה יבוא ממנו, תמיד הוא היה רודף אחריי ואוהב אותי כל כך. אני בדיכאון, כבר שבוע בקושי אוכלת ושותה, ירדתי 5 קילו כבר, אני לא מפסיקה לבכות, אני כבר ממש חיוורת ולא מצליחה לעזור לעצמי, במיוחד בתקופה הקשה הזו שאי אפשר לצאת ואת תקועה בחדר כל היום עם מלא מחשבות, בזמן שהוא יוצא עם חברים ומעביר הכל ושוכח. מרגישה פתאום כל כך שנאה אליו אבל אני מאוהבת בו עדיין ומאשימה את עצמי על זה שפתחתי את זה ואולי הלחצתי אותו.
מה לעשות? איך ממשיכים מכאן? אני לא מתפקדת וכואב לי ברמות, כל זה נגמר גם רע ועוד בהודעות, עצוב לי שזה נגמר ככה, בחיים לא תיארתי לעצמי שככה ניגמר