סורי זה קצת ארוך אבל אעריך אם תקראו 3>
אני גרה ביישוב קטן ואני עם אותה שכבה מהיסודי. כעיקרון כולם מכירים את כולם והמבנה החברתי לא משתנה, החבורות הם אותן חבורות מהחטיבה. אני קלילה וכיפית ובדרך כלל לא הייתי נותנת לדברים האלה להגדיר מי אני ומה אני שווה. אני ילדה של בית ומשפחה , ובשישי בערב אני בטח אהיה בפיג'מה על הספה ואראה סרט או משהו. אבל בזמן האחרון, אני רוצה לעשות דברים כיפיים ולחוות , ובעצם לעשות דברים רגילים שבני נוער עושים, אבל אין לי חבורה או מעגל חברים מסוים שאני שייכת אליו. החברה הכי טובה שלי, שהיא חברת הנפש שלי, בחבורה של בנות שהיתה לי איתם כימיה אבל הן קנאיות לפרטיות שלהן באופן מפחיד, וכל פעם שניסיתי ליזום ולהתקרב אל כל אחת בנפרד, הן נרתעו (כמעט כל שנה שעברה). הבנתי שאם לא רוצים אז לא בכוח. אני גם אם מסרבים לי , זה גורם לי לחשוב שלא אוהבים אותי ואני לא שייכת, וזה מרתיע אותי גם . יש לי עוד חברה , שגם לה יש חבורה עם עוד 3 בנות ממש מתוקות שיש לי דיבור איתן. בלג בעומר שאלתי את החברה אם אכפת להם שאצטרף (צעד גדול בשבילי), הצטרפתי ויצאנו עם בנים ובתחושה שלי היה ממש כיף והכל. (גם ניסיתי לחזק קשרים עם בנות בחבורה). אבל היום שאלתי אותה שוב אם אני יכולה, היא רשמה שהיא לא יודעת, וסרבה בסליחה (היא קצת לא מבינה לפעמים את הרגישות שלי והיא חושבת שהכל טוב תמיד). אני באופן אישי ממש נפגעתי, וזה כבר לא פעם ראשונה שהיא עושה את זה (במשך השנה היא עשתה לי את זה הרבה פעמים). אני לא מבינה למה זה מגיע לי , למה אנשים מתייחסים אליי כמו חרא, למה לא מעריכים אותי בכלל, ולמה אנשים כלכך קנאים לחבורה שלהם, כאילו אם אני אהיה שמה אני אפוצץ את הכל או משהו. אני זוכרת שבחטיבה כשהמצב החברתי שלי היה מעולה, אני תמיד הייתי נחמדה וצירפתי בנות לחבורה שהיתה לי אז. אז למה הכל כזה חרא עכשיו?! ומה לעשות עם החברה הזאת? מצד אחד אני באמת פחות קשורה כי הן חבורה מגובשת מאוד, אבל מצד שני אני מרגישה שאין לי אופציה אחרת. ושאומרים לך לא זה באמת מתסכל... אני גם לא רוצה להיות נואשת ולרדוף אחריהם כל היום.. מה ךעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות