המצב הכלכלי בבית אף פעם לא היה כזה טוב. אמא שלי עלתה לארץ ובנתה את כל מה שיש לנו עכשיו במו ידיה, בלי עזרה מאף אחד. היא עבדה וחסכה כל שקל ושקל וגם חינכה אותנו ככה, והיא הייתה עובדת במלא עבודות- מנקה, מלצרית, אפילו סיפרה לי שהייתה יוצאת ושוכבת עם גברים רק בשביל כסף. לא הייתה לה תמיכה מהאבות שלנו ולא שילמו מזונות ואני זוכרת שתמיד כסף היה עניין בבית. לא הייתי מעזה לבקש ממנה כלום, לא קנו לי ליום הולדת כבר שום דבר מגיל 13 והתחלתי לעבוד לפני חצי שנה ואני קניתי לעצמי קצת בגדים כי לא היה לי כמעט שום דבר ועכשיו אני חוסכת לרישיון. אני מרגישה שכסף זו ממש דאגה אצלי כי היא גם פיתחה לנו את זה, אני מנסה לחסוך כל שקל וכאילו זו הדאגה היחידה שלי לעתיד. מה שהדאיג אותי לפני כמה חודשים היה המראה החיצוני שלי והמצב הנפשי שלי אבל עכשיו שהתחלתי לעבוד ונהייתי יותר עם ביטחון לגבי עצמי, אני כל הזמן חרדה לגבי כסף. היא רוצה שאני אעזור לה בשכירות ואעבוד בעבודה נוספת אבל עכשיו אני רוצה להתחיל שירות לאומי ואני מנסה לחשב שגם אם אני אעבוד נגיד 6 שעות וארוויח 50 לשעה אני מגיעה כולה ל6 אלף ברוטו שזה לפני כל הניקויים. אני לא אוהבת את החשיבה הזאת ולא מתכוונת להיות עבד לכסף ולא רוצה להיות במירוץ עכברים ולעבוד מ5-9. החלום שלי זה שאני אהיה בחופש כלכלי תוך כדי שאני אעשה מה שמביא לי תשוקה בחיים, להיות עם משפחה יציבה וגם לעשות את אמא שלי שמחה. אין לי מושג איך להגיע לזה אבל אני מתכוונת להגיע לזה. רק איך עושים את זה כשיש לך כל כך הרבה דברים לא פטורים עם העבר? אבא שנטש, בעיות דימוי עצמי, הטרדה מינית, הפרעות אכילה, דיכאון, אובדנות, הרגשת חוסר שייכות וכו וכו, כל אלה חלק מהעבר שלי ואני עדיין מתמודדת עם זה ביומיום. אני רוצה להיות חופשייה מהכל. *ניסיתי לברר פסיכולוגית דרך קופת חולים אבל אי אפשר איפה שאני גרה וזה ממש יקר באזור השרון*
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות