אני בתחילת שנות השלושים, עובדת מעל 10 שנים בפיתוח תוכנה, נחשבת מומחית מאוד וטובה. יושבת בנישה שהיא לא ממש נישה (SAP) כותבת ב3 שפות פיתוח שונות, ב3 סביבות פיתוח שונות לגמרי. "הקורות חיים שלך הם בעצם רשימה של כל כלי פיתוח, מטודולוגיות עבודה, ומודולים שקיים" טוענות "ציידות ראשים" בלינקדאין שמנסות לשכנע אותי לעבור לחברה שלהן.
בתקופת הקורונה (גל ראשון) פנו אלי 2 מקומות העבודה הקודמים שלי לברר האם במקרה פוטרתי ואסכים לחזור אליהם :-) יש לי הצעות עבודה רבות גם בימים אלו העצובים כלכלית.
אני לא כותבת את זה להשוויץ... אני כותבת בשביל שתבינו את הסיכון בשינוי הקריירה מבחינתי.
בתקופה האחרונה אני חווה סוג של משבר, הגעתי לתקרת זכוכית, ממנה אני יכולה להתקדם רק לכיוון ניהולי שפחות מעניין אותי.
אני מרגישה תקועה בכלוב זהב. משכורת טובה, תחום שיש בו גם עובדים בני 60-70 כך שאין סיכון של פיטורין בגלל גיל. אני רואה את הורי ומבינה שהיכולת למידה שלי בעזרת ה' לא אמורה להתקלקל אם השנים (מבחינת הגנים). זה מקום טוב עד לפנסיה.
הממה, בא לי קצת לרדת בכמות השעות ולהרוויח אותו דבר. בא להרגיש שאני ממצה יותר את עצמי. בא לי להרגיש שסופרים אותי לפי הצלחות ולא לפי שעות. ההספק שלי בדר"כ הוא כמו של כמה עובדים. בא לי להתקדם, אני בטוחה שעוד כמה שנים ארגיש תקועה.
נתגלגל לידי מאמר של אדם שמאמן אנשים להתקדם בחיים. הוא כתב תעצרו, תכתבו את הכישורים שלכם, ואז תגיעו למסקנה מה מתאים לכם. ניסתי לעשות כעצתו (כוכבית בתחתית ההודעה). הגעתי למסקנה שאין לי איך לממש את זה... אין לי מושג אפילו אם יש מקצוע כזה.
בהתחלה חשבתי שאני צריכה להיות ארכיטקטית תוכנה, תכלס גם היום אני כותבת מידי פעם מטודולוגית עבודה עם כלי פיתוח חדש או שפה חדשה, הראש צוות מתקן את הקובץ ומפיץ אותו לעובדים. כל עובד שרוצה לעבוד על כלי פיתוח חדש מבקש ממני שאלמד אותו, לפעמים אני יוזמת מפגש לכל מי שרוצה מהצוות על הכלי/השפה כדי שלא אצטרך לשבת עם כל אחד מהם בנפרד.
פעם ישבתי עם משהיא לשיחה, ובכן היא גם פסיכולוגית, והיא אמרה לי "נו, כמו שאני מכירה בסוף את תעשי ככה וככה כי את אוהבת לפתור בעיות" וזה הפיל לי אסימון.
אולי אני צריכה להיות סוג של יועצת לחברה או איזה מיליונר הייטקסטי או יזם, לשבת לפתור להם בעיות. דברים חדשים שהם רוצים לעשות ואין להם מושג מאיפה להתחיל (לא חייב דווקא תוכנה, אפשר גם סתם תכנון של כלי פיזי, מהלך פיננסי וכו'). כאילו תנו לי בעיה "שגר ושכח" אני אמצא את הפתרון, אני אלמד אותו, אני אלמד את הצוות שלך, וזהו. שהם ימשיכו עם הפתרון ואנחנו נעבור לבעיה - אתגר הבא.
נשמע לי הזוי, יש בכלל מקצוע כזה? או שאני סתם מדומיינת.
מצד שני, זה החלק המגניב בפתרונות שלי, היכולת לדמיין איך משהו מעולם אחד פותר לכם בעיה מעולם אחר.
יש לכם תובנות לגבי מקצוע כזה? הוא קיים בכלל? מה הסיכוי שלי?
אין לי שום תעודה, אפילו לא תואר ראשון או בגרות. מצד שני הגעתי למקום מאוד מכובדת, עובדים איתי אנשים עם תואר שני שמרווחים חצי ממני (ברוטו) על אותו התקן. (26 + רכב ודלק, בונוס שנתי שיכול להגיע גם לעשרות אלפים)
אודה לתשובות נעימות, למרות שכתבתי דברים שנשמעים שוויץ או "אף למעלה", או אפילו שחצנות... באופי שלי אני אדם מאוד "נחיתי" ככה קוראים לזה אצלנו החרדים :-) (אדם עם רגשי נחיתות , שבשניות אפשר לגרום לו לחשוב שהוא סתם טיפש שלא שווה כלום וכו'). פשוט ניסתי לשווק את עצמי ביושר בלי כל הרגשי "נחיתות" שלי.
ואוהו, אם קראתם את כל המגילה עד פה, תודה רבה לכם! תודה שהשקעתם בי מזמנכם.
לילה טוב,
משהיא.
------------------------------
הכישורים שלי:
1. לפתור בעיות בדרך הכי פשוטה וקלה שיש, משום מה אנשים קוראים לזה "יצרתיות" או "מחוץ לקופסה". בפועל זה פשוט להשתמש בקופסה או באוויר שבתוכה, ולהתאים אותו למה שאנחנו צריכים.
2. כל דבר שארצה - אני יכולה ללמוד, ולבד. כך שאם יש למשהוא משהו שאין לו מושג מאיפה להתחיל, אני אתחיל, אין בעיה.
3. אני סוס עבודה, הכל קורה מהר וזריז. בדר"כ כשאני עוברת עובדה מגייסים 2 עובדים במקומי :-)
4. רוצים ללמוד? תקראו לי, אני אלמד לבד ואז אלמד אתכם. ותוכלו לבחור: או באופן שיפתח את הראש ויתן כלים להתקדם הלאה בכוחות עצמכם, או שאני "האכיל בכפית" את המידע בצורה הכי קלה וברורה שאפשר
5. יש לי ראש אנליטי מאוד חזק, אני מבינה תהליכים בדקות, לוגיקות בשניות. בדר"כ באמצע שמסברים אני כבר הבנתי. אנשים קוראים לי "גאון"
6. קולגות מתייעצים איתי, בוסים נותנים למילה שלי אמון מולט, אנשים אוהבים אותי - אם כי אין לי מושג למה. הזוי, אבל אנשים אוהבים אותי, וזה מאוד מקל עלי בעבודה ציוותית במיוחד כשהעבודה שלי תלויה גם באחרים. בכל שנות עבודתי היה רק פעם אחת עובד אחד שקינא בי. (אולי כי אני מקפידה מאוד לא לקחת נישות של אחרים, ולעזור להם אם הם מסתבכים מול הראש צוות\ בוסים? לא ידועת)
החסרונות שלי?
1. היות שאני בן אדם עם די הרבה רגשי נחיתות, אם הבוסים לא אומרים לי בפה מלא שהם מרוצים אני מסיקה מכך שהם לא. בקיצור - אני צריכה שיגידו לי אחרי שעשיתי משהו גדול "ואוהו, כל הכבוד".
2. אני אישה, מתי שהוא בשנתיים הקרובות ארצה להביא ילד נוסף לעולם (שזה אומר 3 חודשי חופשת לידה).
3. שומרת תורה ומצוות -> לא עובדת בשבת, חג, פורים ותשעה באב.
4. כשמשעמם לי, גם אם לא באשמת הבוסים (החשמל\הרשת קרסו) - הם הולכים לשמוע קיטורים ארוכים מאוד על זה שאני לא אוהבת שמשעמם לי. ומשפטים כמו "משלמים לך על הזמן הזה, מה אכפת לך?" לא עובדים עלי. זה אולי נשמע לכם מעולה, אבל כשתקלה מגיעה, מגלים שזה חסרון מעצבן.
5. לא באמת בא לי להתעמק בחסרונות שלי... הם די מדכאים, אז אסתפק בזה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות