אימי התגרשה מאבי כשהייתי בן 8 חודשים, מאז היא התדרדרה נפשית והייתה חותכת אותי ואת אחותי עם סכין, מוציאה אותנו מהבית לשוטט ברחוב שעות על גבי שעות, מאיימת ובעיקר שוטפת לנו את המוח על כמה שאבי אדם רע ובוגד. אימי התחתנה בשנית (והתגרשה) עם אדם חרדי (היא דתייה אדוקה, אני חוזר בשאלה) שהיה גם מרביץ לנו ונועל אותנו בחדרים. לאחרונה התאשפזתי במוסד פסיכיאטרי לנוער והתחילו לי סוג של הזיות או אם תרצו פלאשבקים של אותו הבחור עושה בי מעשי סדום. אני לא במצב נפשי טוב. אני מטופל בתרופות SSRI כבר מעל שנתיים, לוקח טיפולי DBT בקבוצה ובפרטני ושום דבר לא עוזר. הפלאשבקים מזעזעים אותי ולפעמים אני שואל את עצמי אם זה באמת קרה או שהמוח שלי מתקרבן כמו שהוא תמיד עושה. לצערי, עוד אין לי תשובה. אימי הבהירה טוב מאוד שהיא רוצה שאעזוב את הבית אז הלכתי לגור אצל אבי. זה כבר שבועיים וחצי שאני גר אצלו ואני מאושר, לא, אנחנו מאושרים. אתמול, סבתי מצד אימי רצתה לשוחח איתי, חשבתי שהיא תתמוך בי ותאמין בי אך היא רק אמרה שאני אוהב אגו מסריח שלא מגיע לו את אימי (יורק מן הבאר שהוא שותה בה) ואיימה שאימי לא תמשיך לשלם על הטיפולים הפסיכולוגים + פסיכיאטרים שלי. סבתי אמרה לי שהייתה לי ילדות רגילה, ללא שום מחסורים. לפעמים אני חושב שאולי היא צדקה, אולי אני סתם מתקרבן. אני אובד עצות, משתגע. אני החלטתי לא לשמור על קשר עם שלושת אחיי מכיוון שגם הם היו בצד של אימי והטיחו בי מילים כמו "אתה צריך לחזור לבית המשוגעים" "חבל שאימא לא עזבה אותך כשיכלה" וכו' וכו'.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות