אני חייל בן 20, קיבלתי הקלות תש 7 ואני עושה יומיות כל יום בקרייה עד 13:30 בערך בגלל שאני צריך לצאת מוקדם כדי להביא את אחי מההסעה, יש לי שני אחים עם אוטיזם קשה בעוד שאחד מהם חולה באפילפסיה קשה מאוד ולא יכול לעשות שום דבר ללא פיקוח והשגחה,
אבא שלי בכלל לא מעורב בתמונה ואמא שלי ללא עזרתי תקרוס נפשית ופיזית..מה שאני עובר בשירות שלי זה התעללות פשוט, מציקים לי על השעות שלי כל הזמן, אני מגיע לקרייה ולא עושה כלום, כל פעם נותנים לי פה סיבות להצטרך להתמסכן לידם כדי שיוציאו אותי מוקדם, אני נלחם פה על הפניות מובנות מאליו שאני צריך להשאר בבית בשביל אחי ואפילו המפקדת שלי מזלזלת בבקשות שלי ומתנהגת איתי בצהיבות רצינית והכל לפי נהלים לא מעניין אותה לרגע מה קורה איתי..
אני מתוסכל מהשירות הזה, ממילא אני לא עושה כלום פה וקשה בבית ברמות שאני בכלל לא יכול להסביר..אני מרגיש כאילו החיים שלי ממש מבוזבזים פה,אני כבר שנתיים בשירות ונשארו לי שמונה חודשים ואני באמת על הקצה הסבל הוא נוראי ואני חושב להשתחרר לטובתי ולטובת המשפחה, מה כדאי לי לעשות עם עצמי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות