תמיד שנאתי את השיער שלי, אבל חייתי עם זה. היום הלכתי לספר כדיי לעשות החלקה. אבל הספר וסבתא שלי הצליחו לשכנע אותי לא לעשות. אז במקום זה הסתפרתי. כבר אצל הספר, כשהשיער עוד היה רטוב, הבנתי שזה מזעזע. כשהגעתי הבייתה רצתי עם דמעות בעיניים אל המראה. אני מאוד מתולתלת, ולשיער שלי יש המון נפח. הספר סיפר אותי לקרה, למרות שלא בקשתי. ככה שהשיער התנפח אפילו יותר, ונראה מרובע. אני נראת כמו פטרייה. זה כול כך מכוער! אני לא יכולה לצאת ככה מהביית! אני לא נראת טוב עם שיער אסוף. למעשה, אני נראת כמו צב. בנדנות וכאלה גם כן לא מתאימות לי. יש לי קרמים, שמנים, מסכות, ומוס, אבל שום דבר לא עובד. כרגע, מסוגלת לחשוב רק על שלוש דרכים. אף אחת לא מוצאת חן בעיניי. להחביא את הכול מתחת לכובע, לגלח את כול הראש, או להתחיל ללכת עם פאה. האופצייה השלישית נראת לי הכי סבירה כרגע.
אולי אני נשמעת לחוצה מידיי, בהתחשב בעובדה שגם קורונה, וגם החופש הגדול, ואני יכולה פשוט להתחבא בחדר עד שזה ייצמח שוב מהתספורת המזעזעת הזו, אבל מחר, יש יום הולדת לקראש שלי! מה לעשות!? אני לא יכולה לתת לה לראות אותי ככה! אני נראת כמו טרול! אני גם לא יכולה לבריז, כי זה יום ההולדת שלה! כרגע אני כולי עם דמעות, בהיסטרייה. אני מתחננת אלייכם, בבקשה, בלי תגובת של "את יפה איך שאת!" או "תלמדי לאהוב את עצמך!" כי אתם בחיים, בחיים, לא ראיתם תספורת כול כך מכוערת! בבקשה, בבקשה תתנו לי עצות. אני נראת כמו מברשת שיניים משומשת.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות