בדרך כלל אני ואבא שלי בסדר. אין שום בעיות והכול סבבה.
אבל יש מצבים שבהם הוא מתחיל להציב לי משימות בצורה לא רגילה ובניסוח עצבני וכועס סתם ככה. איכשהו זה תמיד מתמקד בי ולא באחים שלי. אני אח בכור אז אני מבין שזה הגיוני שיבקשו ממני לעשות דברים. אבל הצורה שבה זה נאמר פשוט גורמת לא לרצות לעשות דברים ולקחת אותם בצורה קשה וזה נגמר בסוף גם בבכי ודיכאון. אני באמת חושב שאבא שלי הוא אבא טוב והוא רוצה שיהיה לי ולמשפחה שלי טוב רק שלפעמים הוא לא שולט על עצמו. אי אפשר להיפתח איתו ומרגיש שהוא לא מודע לעצמו. זה גורם למצבים לא נעימים וזה עושה רגשות אשמה. מרגיש שאני בחוב אליו. הבקשות הגיוניות אבל הטון והגישה רק יוצרות פחד ורצון לברוח לחדר ולשמוע מוזיקה.
לא יודע מה לעשות אבל זה כבר נמאס. אם הוא היה רואה את הדברים בצורה שלי אני בטוח שהוא היה מבין. מה אתם מציעים לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025