כפי שכבר ציינתי אני בדיכאון וזה לא בגלל המצב העולמי (קורונה). אני בדיכאון כבר שנים ועם זאת הצלחתי להתחתן ולהביא ילדה לעולם ולהסתיר את כל מה שעובר עליי מבלי שידעו או שיקלטו את זה המשפחה או הסביבה. הכל התחיל מאז הפרידה מהאהבה הראשונה שלי לא האמנת שניפרד. הוא גרם לי להאמין לו ולהאמין בו ואז הוא החליט שנמאס לו ושהוא לא מוכן להילחם עלינו ונפרד מימני ולא הסתכל לאחור, הוא עזב אותי והייתי שבר כלי עשיתי בגללו המון שטויות וטעויות שאני מתחרטת עליהם יום יום וזה רודף אותי במחשבות נכון שקל להאשים אותו בעניין אבל זה נבע מחוסר ביטחון עצמי וכלכלי. לפעמים עולות לי המחשבות להתאבד ולסיים את חיי אבל אין לי אומץ כי קשה לי להתמודד כל יום עם העבר שלי ויש פעמים שאין לי חשק לעשות דברים ואני נכנסת למיטה והולכת לישון בכוח כי קשה לי להתמודד עם זה במציאות, אני מתרצת לבעלי תרוצים שאני עייפה וגמורה מעבודה והטיפול בילדה לכן אני לא מנקה את הבית כי אין לי כוח ואני ממש גמורה. היום החלטתי לקום וללכת לקבל טיפול פניתי לרופא המשפחה שלי שנתן לי כדורים נגד דיכאון במינון נמוך והפנייה לפסכיאטר. אני מפחדת מזה שהלכתי לבקש עזרה שיקחו לי את הילדה. אני דואגת לה ומטפלת בה מצויין כי אני יודעת שהיא לא אשמה ואף אחד אחר לא אשם במה שקרה לי בעבר, זאת רק אני האשמה היחידה. אני פשוט מזניחה רק את עצמי ולא מצליחה להתקדם. אני תקועה על העבר והמחשבות מציקות לי מלהקים עסק ולהתקדם בחיים או בכל מה שיכל להיות לי היום. אני לא מצליחה להתרכז וזה טורף אותי, מרגישה חסרת תועלת ולא מוצלחת. אני משדרת לילדה שלי שמחה וצחוק כי זה מה שקורה שהיא איתי. היא ובעלי היחידים שנותנים לי כוח להאחז בחיים ונותנים לי אושר אבל שהם לא איתי ושאני בעבודה או לבד אני מתפרצת בבכי וזה הורג אותי באיטיות מבפנים. אני רוצה לדעת - אם אלך לטיפול אצל פסיכיאטר\פסיכולוגי יקחו לי את הילדה? או שיגידו לבעלי על המצב שלי? אני מפחדת שכולם יגלו את זה בגלל זה הסתרתי את זה כל כך הרבה שנים כי פחדתי ממה יגידו ומה יחשבו עליי!!! יש לי אבססיה לעבר שלא מרפה ולא עוזב אותי. בבקשה אשמח לשמוע את דעתכם בעניין
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות