מאז ומתמיד לא אהבתי את עצמי כל דבר בי אני שונאת
מהעיניים העצובות עד הכפות רגליים הקטנות לא מסוגלת להסתכל על עצמי במראה בזמן שכולן מסביבי ככ אוהבות את עצמן ואומרות כמה שהן יפות אני פשוט מקבלת להקיא כשאני עוברת במראה אני גם נמנעת מלהצטלם עם חברות כי אני דוחה מכוערת ודבה
אני מרגישה לא יפה בשביל אף אחד לא בשביל ההורים לא בשביל החברות לא בשביל עצמי ככ קשה לי
הייתי בולמית עד שאמא שלי גילתה וזה דפק לי תמחזור אז הפסקתי והיומיים האחרונים אני מרגישה שזה חוזר הרגע חזרתי מיציאה והרגשתי הכי מכוערת שיש בעולם ככ התביישתי להסתכל לאנשים בעיניים( אפילו להורים שלי קשה לי להתסכל ) בזמן שכולן שם עפות על עצמן וכשהגעתי התחלתי לבכות ואם אני כותבת פה תאמינו לי שזאת התקווה האחרונה שלי תתנו לי עצות מה לעשות כי אני מרגישה כבר אבודה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות