"אני מרגיש שאני חלק קטן ולא משמעותי בחיים"

אולי אני סתם עוד איזה ילד מתבגר שיוצא מפרופורציות ובעוד זמן מה אני אצחק על בעיותי אבל כרגע הדברים הללו מציקים לי ואני אשמח לקבל יעוץ מאנשים בוגרים ממני ובעלי נסיון רב יותר.

אני פשוט מרגיש יותר ויותר שאני לא מממש את עצמי , לא מגשים את עצמי, לא מנצל את היכולות שלי וחי רק חלק קטן ולא משמעותי מהחיים... אני כל הזמן מרגיש אכזבה , זה הדבר הנורא ביותר .. תמיד אמרתי עדיף, לנסות ולהיכשל מכיוון שתחושת הכישלון עוברת אילו תחושבת האכזבה נוראית ונשארת זמן רב.... ובאמת שאני משתדל לחיות לפי העיקרון הזה כי יש לי הכל , מראה טוב , שכל, משפחה אוהבת ותומכת שאני לא יודע מה הייתי עושה בלעדיה ואת כל השאר אני צריך להשיג בעצמי.... אני משקיע בבית הספר ועומד על ממוצע 95. אני משתדל לפתח את האישיות שלי ע"י למידה ורכישת יכולות כמו נגינה, שירה ופשוט קריאה על תרבויות שונות.

מאז שאני זוכר את עצמי התאמנתי בקארטה ואומנות הלחימה שלי הפכה לדרך החיים שלי ואני חי ע"פ עקרונות הקראטה ומשתדל להיות אדם טוב יותר ולעזור ולתמוך בסביבתי.

חיי החברה שלי על הפנים, אין לי שום מעגל חברתי שאני חלק ממנו ואין לי חברים או ידידות... זה מציק לי כי אני אדם חברותי ולא ביישן ואני פשוט רוצה להכיר אנשים ולאהוב אותם,חוץ מזה - "לא טוב האדם לבדו" , לא טוב בכלל הייתי מוסיף.

בימי שישי אני בדרך כלל יוצא לבד למועדונים ולפעמים משיג לי סטוצים אבל זה פשוט לא מה שאני מחפש באמת ... סקס זה לא מה שמעניין אותי אני מחפש להכיר אנשים שאני אוהב ובפרט מחפש בחורה לאהוב אותה , כי אין כמו לאהוב :P

ביחד עם כל מה שכתבתי פה אני חי בתחושת אכזבה עצומה מעצמי ומרגיש שאני מבזבז את חיי על שטויות.. אני מרגיש שכשאתבגר לא אוכל להיזכר בילדות שלי כתקופה טובה ולהתגאות בה ... אני מרגיש שאני לא מגשים את עצמי.. אני מרגיש שאני סתם עוד אדם שחי את החיים הסטנדרטיים(או אפילו פחות)....

התקווה היחידה שיש לי כרגע לתקן את המצב זה הצבא, אבל יש עוד שנה וחצי עד אז.....

בכל אופן אני לא יודע אם מישהו באמת הבין אותי אבל בכל מקרה אשמח לכל תגובה...

תודה ענקית לכל מי שקרא ומי שיגיב.
(וואו אני מרגיש כבר יותר טוב רק מלכתוב את זה:P)