היי לכם.
בשנה האחרונה אני מוצאת את עצמי מתעסקת יותר ויותר במחשבה על כך שהכלב שלי, שימלאו לו 9 שנים בעוד חודשיים, ימות יום אחד.
אני חושבת על זה המון בימים האחרונים, וקרה לי, לא אחת, שהתחלתי לבכות בזמן שאני מחבקת אותו או לפני שאני הולכת לישון, מעצם המחשבה שזה יקרה.
אימצנו אותו ביום ההולדת ה-9 שלי, ובעוד כמה חודשים כבר אכיר אותו במשך מחצית מהחיים שלי.
אני מאוד קשורה אליו. כך גם כל המשפחה שלי. הוא גדל יחד איתי ויחד עם אחותי ובמובן מסוים אפילו גידל אותנו.
ברור לי שמוות הוא דבר בלתי נמנע, והדבר שאומרים הכי הרבה הוא "אל תחשבי על זה, ונצלי את הזמן שיש לך עם הכלב שלך." אבל ככל שעוברות השנים והוא מזדקן, היום הזה מתקרב יותר ויותר ואני מפחדת.
מעולם לא חוויתי אובדן של מישהו קרוב, או של חית מחמד(בייחוד כלב), ואני פשוט רוצה לדחות את הקץ כמה שאפשר. רק המחשבה על כך קורעת לי את הלב לחתיכות.
יעזור לי לשמוע מאנשים שכבר חוו אובדן כזה,
אפשר להתכונן לזה בכלל?
והאם כדאי פשוט להפסיק להעסיק את עצמי בעניין הזה?
אודה מאוד לעונים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025