זו לא ממש בעייה אלא יותר סקרנות.
כשאני רואה כתבות על משפחות שהתאחדו אחרי עשורים זה לא מזיז ולא מעניין אותי.אדיש.
כשבקבוצת מכרים מודיעים על הריון, קבלת הצעת נישואין זה לא מעורר אצלי רגש (אלא אם מדובר באדם קרוב לי). כולם מסביב עם ה'קולולו' ושמחה גדולה ואני פוטר את עצמי ב'מזל טוב' די אדיש. על ימי הולדת אין מה לדבר.לחתונות לא הולך אלא אם קרובים שלא נעים לא לבוא (שונא רעש,שופוני,טונות של אוכל ואת האובססיה לאלפי צילומים ופלשים משגעים אותי).
כתבות על אנשים שמצאו,נניח,חפץ אבוד של בן משפחה שאינו בחיים ובוכים מאושר לא מזיזות לי.
לעומת זאת התרגשתי מאד בזמנו לחזור לביקור כאדם מבוגר בעיר הולדתי (לא בארץ) ולבית שגרתי בו כילד ויש לי מזכרות בעלות ערך רגשי לפני שנים רבות.
ואין לי בעייה עם זה.לא חושב שזה לא תקין.אני לא מיזנטרופ אבל הקטעים האלה משאירים אותי אדיש.
זה רק אני?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות