אז ככה,
כבר שנים שאני סובלת מעצבות, שנאה עצמית, הסתכלות על העולם בראייה שחורה, לפעמים גם חרדות ואולי אפילו דיכאון. (לא ניסיתי לאבחן את זה, לכן אני רושמת אולי)
שלא תבינו, אני ב"ה מוקפת בחברות ובאנשים טובים סביבי ובלי עין הרע לא חסר לי.
אבל אני לא מצליחה להשתחרר מהרגשות האלה שמלוות אותי יום יום.
זה מקשה עליי, על הסדר יום שלי, זה מקשה עליי בלהכיר אנשים חדשים, סביבה חדשה. אני בחרדות מדברים חדשים. קשה לי.
ניסיתי לנסות לטפל בזה המון זמן אצל מטפלים שונים אבל כלום לא מצליח לעזור לי. הגעתי למצב שאין בי כוחות לנסות לעזור לעצמי לצאת מהמצב הזה.
אני הרוסה.
אז המטפלת שאצלה אני מטופלת עכשיו המליצה לי לקחת ציפרלקס, אבל אני מאוד חוששת לגבי זה.
מצד אחד, אני חושבת שאם אני אתחיל לקחת את הכדורים אני סופסוף ארגיש טוב אחרי הרבה שנים שהיו לי בהן ירידות ועליות. אני אתחיל לאהוב אנשים, את עצמי, לראות את הטוב שבדברים ואתחיל להנות מהחיים.
מצד שני, אני חוששת שהכדורים יהפכו אותי למשהו שאני לא. כי אולי במהות שלי יש בי כן חלק שהוא עצוב, ופחות מתחבר לאנשים. ואם אקח את הכדורים ואפסיק איתם אחרי כמה שנים אז אנשים שאני אכיר ואולי אפילו את בעלי- יודעים שהם מכירים מישהי שמחה, שרואה את הטוב, ואז כשאפסיק אני שוב אחזור להיות מי שאני עכשיו- עצובה וממורמרת וזה אולי יגרום לריחוק?
אני לא באמת יודעת. אני מבולבלת וחוששת כלכך. ומהרבה דברים.
אז אם מישהו לקח ציפרלקס והפסיק או שעדיין לוקח יכול להסביר לי איך זה הולך ואם באמת החששות שלי מוצדקות אני יותר מאשמח.
מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי בצורה טובה
תודה:)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות