היי, תודה רבה שנכנסתם ומי ייתן שאמצא בזכותכם את התשובה לכאב שלי..
כבר תקופה ארוכה שאני נמצאת במצב רגשי לא פשוט (תקופה ארוכה= שנה וחצי).
בתקופה הזו הספקתי להיות בעיצומה של מערכת יחסים ראשונה ורעילה שבה חוויתי השפלות, אלימות מילולית ואי יציבות.
הוא נפרד ממני בצורה מאוד מכוערת קצת לפני שהקורונה התחילה, והסגר היה תירוץ נוח לא לצאת מהמיטה ולבכות כל היום.
בלי שום קשר אליו, גם הרקע שלי לא מזהיר- עברתי התעללות ממושכת ביסודי. הייתי ילדה בעלת משקל עודף וילדים מצאו בדבר הזה עילה לאלימות מילולית וגם פיסית.
הייתי זורקת את הכריכים שאמא שלי הייתה מכינה לי לפח כי בכל פעם שהם היו רואים אותי אוכלת הם היו מצביעים עליי וצוחקים.
בעקבות האירועים האלה- התפתחו אצלי הפרעות אכילה, ביניהן הרעבות יזומות ובולימיה מתמשכת, שהחריפו בחצי השנה האחרונה.
אני שוקלת היום 52 קילו (ירדתי תשעה קילו) ועדיין רואה את עצמי שמנה במראה. לא מסוגלת להסתכל על עצמי.
גם בפנים השתניתי- בעקבות ההקאות העיניים הפכו אדומות ונהיו לי שקיות ענקיות מתחתיהן.
אני מרגישה חלשה, לא חיונית ולא חזקה.
חברה אמרה לי שאני נראית אפורה, היא לא יודעת כמה הלב שלי חשוך עוד יותר מבפנים.
אני יודעת שאף גבר לא ירצה מישהי כמוני, וזה די כואב לי כי אני יודעת כמה אהבה אני יכולה להעניק וכמה הכלה יש בי לאחר..
כמה אני מוכנה לתת מעצמי ובלי לקבל בתמורה בהכרח.
אם נשים מראה חיצוני בצד, יש לי נתונים שהם אחלה לגמרי- טובה בלימודים, יודעת לבשל, אשת שיחה, אדם חם (אוהבת לנשק ולחבק), חברותית ומצחיקה בדרך כלל.
אמא שלי אמרה לי שאם אני רוצה שדברים ישתנו - הן בריאותית והן פיזית, אני צריכה לעשות את השינוי בעצמי.
אבל אני מרגישה שבשביל שינוי אני צריכה סיבה מספיק חזקה, ואין לי אותה עכשיו.
אני מרגישה שאני צריכה להגיע למקום רגשי טוב יותר בשביל לצלוח את הפרעות האכילה. אני פשוט צריכה משהו אחד שבזכותו אקום בבוקר עם חיוך, עם מטרה.
איך מוצאים אותו? איך משנים את הקיים?
אם למישהו יש עצה טובה- אשמח לקבל אותה, כנ''ל לגבי ביקורת בונה. אבל אנא מכם- אל תכתבו דברים רעים, אני גם ככה חושבת כאלה בכמויות על עצמי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות