התגייסתי באוג 20 ללוחמה. לאחר שהבנתי שלא מתאים לי, חתמתי על ויתור והגעתי להיות גובניקית על גבול רצועת עזה.
אני אוהבת מאוד את התפקיד שלי, הוא מעניין ומעסיק ואני גם ממש סבבה עם המפקדת שלי. אבל לאחרונה אני מרגישה ממש אבודה ובודדה ועצובה. אני מסתובבת בבסיס עם מחנק בגרון ודמעות ומזייפת לכולם שאני בסדר. אני נכנסת ללחץ וחרדות לעיתים מאוד קרובות ואני בוכה הרבה ופשוט מרגישה כמו בתוך כלוב.
אני מגיעה ממסגרות של תנועות נוער שכן הרגילו אותי למצבים כמו אנשים חדשים ולישון רחוק מהבית ולכמה ימים ולכן זה לא העניין.
בנוסף להכל בעקבות המצב הנפשי, המצב הפיזי שלי מושפע בהתאם.
אני חווה סחרחורות ובחילות נוראיות על בסיס יום-יומי. אני יורדת מלא במשקל (לפני חודש ירדתי 3.5 קילו בשבועיים). ואני לא מפסיקה לבכות.
אני מצד אחד רוצה להמשיך בתפקיד ובמקום שאני נמצאת, אני עושה עבודה חשובה וממש מעניינת שתמיד שאני מספרת עליה אנשים מתלהבים - ובצדק.
מצד שני אני אבודה. אני כל היום בלחץ וחרדות וסחרחורות ובחילות, ועם מחנק בגרון ודמעות.
אם בבית אני מוקפת באנשים שאוהבים אותי ונותנים לי עוגן ותמיכה פה אין לי את זה. אני פשוט תקועה בכלוב.
אני יודעת שנכנסתי למסגרת צבאית וזה בעייתי, אבל בכל זאת - יש משהו לעשות עם זה?
לפנות לקבן? לעבור בסיס או תפקיד בכל זאת?
חשבתי על לעשות יומיות אבל אני משרתת משהו כמו שעתיים וחצי - שלוש, מהבית שלי אבל חצי שעה מהבית של הבן זוג שלי אז אם אני אעשה יומיות אני אהיה רגילה למרחק אבל זה בכל זאת נסיעה. זה בכלל שווה את זה או אפשרי להוציא יומיות עם הסיבות שלי?
קבעתי שיחה אישית עם המפקדת שלי כדי לדבר איתה על זה לעוד יומיים ואני לא יודעת אם לבקש בכלל ללכת לקבן...
אשמח לכל עצה אפשרית!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025