בבקשה לא לשפוט אותי, אודה על תשובות ענייניות
אני בן 55, התגרשתי בגיל 45
יש לי בת שהיתה אז בת 18, היום בת 28
יש לי עוד בן קטן יותר
בזמן הילדות הייתי אבא טוב (לעניות דעתי), נתתי לילדים שלי כל שיכולתי רגשית וחומרית, הייתי בזוגיות לא טובה
לאחר הגירושין הבת נתקה איתי קשר באופן מוחלט, במשך מספר שנים ניסיתי להתקשר לכתוב מכתבים מיילים SMS וסיננה סרבה לענות סרבה להיות בקשר, ובשיחות עם קרובי משפחה אחרים הצטרפה ללשון הרע עלי (הגירושין היו לא טובים וגרושתי הוציעה לשון הרע עלי בכל פורום אפשרי). ניתוק הקשר עם הבת קרה בבת אחת מקשר קרוב שבתחושה שלי היה טוב, לאפס קשר.
סבלתי מאוד כאב לי מאוד, ובחלוף זמן ארוך החלטתי לאחר הדרכה הורית לכתוב לה שניסיתי וזה כואב לי ואני רואה שהיא לא רוצה בקשר, ואני מכבד את רצונה והפסקתי לכתוב (אחרי תקופה ממושכת של אינספור נסיונות מצידי לקשר והעדר כל תגובה).
כעת לאחר 10 שנים היא מנסה לחדש קשר. מבקש שלא תשפטו אותי אך בחלוף זמן כה רבה ופגיעה כה קשה שלה בי בעבר, אני מתקשה לתת בה אמון והיום החיים שלי טובים, יש לי זוגיות חדשה משפחה חדשה, אני בקשר נפלא עם הבן שלי (אח שלה). לא מפריע לי להיות איתה בקשר ענייני, היא תתקשר אני אענה, היא תזמין אני אבוא, אבל לא יכול להיות איתה בקשר קרוב, לא מרגיש שאוהב אותה יותר, אין לי צורך בה בחיי. אם תרצה שאהיה בקשר עם הילדים שלה אשמח כמובן כי הם לא אשמים. אבל איתה אין לי צורך בקשר קרוב בחלוף זמן ולאחר פגיעה כזו שפגעה בי בעבר
האם מותר לי להרגיש כך?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות