לא מסוגלת לבחור מה ללמוד! מרגישה לא שלמה עם הכל

שלום מייעצים יקרים,
הנושא שאכתוב עליו הוא נושא שכואב לי מאוד להתעסק איתו ולכן אני אשמח לעצות עוזרות ולא לביקורת או הקנטה.

זה יהיה טיפה ארוך, מי שיקרא עד הסוף- לא מובן מאליו ותודה ענקית.

אני לא מאוד צעירה. בת 30. גם לא מאוד מבוגרת.
אני שנים עובדת בעבודת קודש שמספקת את הנפש אבל לא מכניסה כסף לכיס. וכשאני אומרת לא מכניסה אני מתכוונת לכך שאני יכולה לעבוד 220-230 שעות בחודש ולהרוויח בסביבות ה 6,000-7,000
ולכן עובדת לפעמים גם פחות (שזה גם הרבה מאוד לעבוד) ומרוויחה באזור ה 5,000. לא יצאתי לעצמאות כלכלית ואני עוד גרה בבית של אמא כי פשוט אין לי מספיק כסף כדי לצאת מהבית. אנחנו לא מסתדרות. רבות הרבה מאוד, ולא חסכתי כסף כמעט. אני מחזיקה רכב רק כדי לנשום קצת ולברוח מהמציאות הזו מתי שרק בא לי.. אבל גם איתו יש בעיות. (אני חילונית שגרה בשכונה מתחרדת ואני חייבת את הרכב כדי לצאת מהחור הזה מתי שאני רק זקוקה לזה).
אני בלחץ נפשי אדיר מהחיים.
לחץ שמצטבר.
עכשיו... אתם בטח שואלים למה לא למדתי כל השנים האלה. אז זהו.. שהחיים שלי הביאו אותי למשברים נפשיים ולא הייתה לי עזרה נפשית, ולא הייתי מסוגלת לצאת מהבור הנפשי ולהתחיל לחיות וללמוד ולקדם את עצמי. קפאתי 10 שנים בזמן.
אני גם לא מאמינה בעצמי עד הסוף וזה גם לא מוסיף. הרבה פעמים אנשים בעבודה אומרים שאני מדהימה בצורת העבודה שלי, אבל אני מרגישה ששום דבר לא חודר לי ללב. בראש אני חושבת שאני משהו מיוחד.. ובלב אני מרגישה אפס.

סליחה על כל האורך וההקדמות.. היה חשוב לי לפרוק קצת.
ועכשיו לעניין.
לאחרונה הגיל מבהיל אותי. המקום שאני נמצאת בו מקצועית לא תואם את הכישורים שלי... גם כלכלית, גם תעסוקתית. אני התנערתי קצת והחלטתי ללכת בכל הכוח על מקצוע שאני מרגישה שמאוד יתאים לי- עבודה סוציאלית. זה מאוד משקף את מה שאני עוסקת בו היום, יש לי הרבה מאוד נסיון בשטח.
אני מרגישה שאני יכולה להתפתח ולעשות דברים מדהימים. הבעיה היא... שהשכר נמוך בצורה מבהילה. אני הרי לא רוצה לחיות ככה. רוצה לצאת מהבוץ הכלכלי הזה כבר. ומה יהיה כשתהיה לי משפחה?

אם לא אלמד עבודה סוציאלית, אלמד סיעוד (אחיות). בסיעוד יש הרבה יותר כסף ויש לי זיקה קטנה לתחום ונסיון מסוים. הבעיה היא שמאוד קשה לי לדמיין את עצמי עובדת בעבודה הזו. היא נראית לי תובענית בצורה שאני לא בטוח אקבל (גם עבודה סוציאלית תובענית אבל זו תובענות מסוג שאני מכירה מקרוב ויודעת שיכולה להתמודד מולו). אני מרגישה שאחיות זו עבודה שיכולה להיות אפורה כזו, מונוטונית, בבתי חולים בלילות ובחגים.. עם הפלאורוסצנטים מהבהבים מעליי. ככה אני מדמיינת את זה. כמו מוות. (ולקופת חולים לא קל להתקבל וגם השכר שם נמוך משמעותית מבבית חולים). בנוסף בחירה באחריות תהווה וויתור על כל הדברים שאני יכולה להביא לעולם בתור עובדת סוציאלית ובהמשך מטפלת. לוותר כל החלום.
יש לי גם הזעת יתר חמורה בכפות הידיים ברמה של לפעמים טפטופים כמו מברז. לא מתכוונת לעשות ניתוח מכל מיני סיבות. פתרונות אחרים לא הזיזו להזעה שלי בגלל הדרגה החמורה שלה. בכל אופן זה יוצר בעיות עם הכפפות עם מדברים על עבודה כאחות. הכפפות מתמלאות בשניה במלא מים (זיעה). נשמע שולי אבל זה רציני.

יש לי יכולת עיצוב מעולה ואפילו יוצאת דופן,
ומושך אותי גם עיצוב רהיטים ונגרות. אבל אני לא מאמינה שזה יפרנס אותי... לא מכירה את התחומים האלו מבחינה מקצועית מקרוב.... ובשום צורה לא יודעת מה הולך בשוק. מה גם שנגרות נראה טיפה אגרסיבי. מה... גם בגיל 60 אני ארים פלטות ואתעסק עם מסורים? לא יודעת איך לגשת לעניין הזה בכלל. מרגיש לי שאולי עדיף לדחוק את זה הצידה ומתישהו להתעסק בזה כתחביב.

בקיצור אני תקועה ככה שנים. לא מסוגלת לזוז.
כרגע אני מתקדמת אל עבר לימודי עבודה סוציאלית שזה התחום שיש לי בו הכי הרבה נסיון.
אבל אני מתה מפחד מהשכר.
יש לי ידיד שמשתכר 4,000 על 65% משרה.
משרה מלאה זה 6,000 מה שישאיר אותי בבוץ כלכלי כל החיים.

אני מתה מפחד מהחיים האלו וצריכה עזרה שתקל עליי לגבש החלטה.
אני לא יודעת במה לבחור. האפשרויות הן:
עבודה סוציאלית (החלום שלי לטפל באוכלוסיות מסוימות. וגם הרבה מאוד נסיון בשטח, זיקה ותשוקה),
אחיות (כסף, זיקה קלה לתחום, ועבודה מסודרת וברורה),
עיצוב רהיטים ונגרות (כשרון ותשוקה ברמה הכי גבוהה).

אשמח לעזרה מכם, ולשיח מכבד.
תודה למי שקרא עד כאן. לא מובן מאליו.