נמצא כרגע לקראת עוד תקופת מבחנים ואובד עצות.
לא חשבתי אף פעם שאני אגיע למצב הזה, שאני ארגיש שאני מפספס חווית לימודים בגלל המצב החברתי שמשפיע על המצב הנפשי.
בכל תקופת התיכון והצבא העברתי סופי שבוע לבד, לא הפריע לי אף פעם, אבל מאז שעברתי עיר הבנתי כמה חוויות ודבריםואני לא יכול להמשיך ככה יותר.
אף אחד לא הזהיר אותי ממצב שבו אתה נשאר בלי חברים אמיתיים מהתיכון או מהצבא, ובמקום להבין מה אני בכלל רוצה לעשות התקבלתי למכללה ליד הבית ללא פסיכומטרי ללימודי הנדסה.
רק באיחור הבנתי שחווית לימודים סטודנטיאלית לא תיהיה שם, וזה מרגיש די דפוק שלא חשבתי על מה באמת חשוב לי ומה אני רוצה לעשות, או שמראש כיוונתי למקום שיאפשר לי לשרוד מבחינה אקדמאית – קשה לי בלימודים ובלי מוטיבציה אני מבין שאין סיכוי להשיג שום דבר.
אז כרגע אני במצב שאני לומד מקצוע שאני בכלל לא בטוח שאני רוצה, בלי חברים אמיתיים, ועובד תוך כדי ברבע משרה בשביל שיהיה משהו בקורות חיים.
התחלתי לקחת קורס חיצוני במקום אחר בתקווה להכיר אנשים חדשים אבל ביינתים זה מתקדם יותר מידי, וגם ככה העומס עולה.
האופציה להקפיא את הלימודים ולהתחיל "לתקן" את החיים ולבנות תשתית מחדש נראה מפתה, אבל זה גם מרגיש כמו טעות שאני לא אצליח לחזור ללימודים אחר כך, ועד שהתחלתי כבר עדיף לסיים עם זה ולפחות עם המצב להיות עם תואר בגיל 25.
הרבה אנשים יגידו שאני צעיר ויש הרבה זמן לעשות טעויות והכל מותר, אבל אני באמת לא רוצה לטעות יותר.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025