רוב התקופות בחיים שלי לא היה לי ממש חברים כי לא ממש הכרתי ועברתי השנה לבית ספר חדש (כיתה י) והכרתי שם חברים סוג של אבל כל פעם שיוצאים לאיזשהוא מקום או שאני מנסה לדבר על משהו שאני אוהב או שאני מתלהב על איזה נושא תמיד משתיקים אותי ויורדים עליי ונגיד זה היה ככה אבל שיוצאים הם לפעמים מביאים בנות ואני אחד שבא פעם מבתי ספא דתיים חזק ואין לי מושג על בנות ברמה שאין לי אומץ לשאול אותן מה השעה כלום כלום כלום רק מהמבט שלהן אני מוריד את הראש כי אני מפחד לעשות לעצמי פאדיחות וכל פעם שיוצאים ואני מרגיש בנח עם עצמי סוף סוף ישר כמה ילדים עושים ממני בדיחה ומסתלבטים עליי או על איך שאני מתלבש או מה שאני אוהב לעשות ולפעמים יש ילד שאומר לי סוג של בצחוק אבל אני יודע שזה ברציני למה הגעת בכלח אתה פדחן מה זה הבגדים האלה וכאלה ויחסית אליהם אני די לבן ואצלנו משום מה אשכנזי זאת קללה
(אני לא אשכנזי לא שיש בעיה להיות אשכנזי)
וזה מבאס כי תמיד רציתי חברה ואני מרגיש כאילו שדרכי הם מנסים להצחיק או להרשים בנות או משהו כבר אני לא יודע זה ממש יושב לי הלב כי פעם אחרונה הייתה אתמול בקולנוע תודה אם קראתם תחפירה עד פה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025