אז לפני הכל אני רוצה לעשות הקדמה...
אני בת 15 (עוד מעט 16) ואני ילדה טובה עם ציונים טובים ועובדת הרבה ומרוויחה הרבה כסף.
לי ולאמא שלי יש גם רגעים טובים (אמנם פעם ב, אבל עדיין יש) ואחרי הכל אני יודעת שהיא אוהבת אותי ורוצה לטובתי. אין לי אחים ואין לי אבא- אני מתרומת זרע ואנחנו חיות לבד בבית בלי עוד מישהו. אני ואמא שלי אף פעם לא היינו ביחסים טובים, תמיד היינו רבות ובאיזה שהוא שלב התחלנו גם לקלל אחת את השנייה ולפעמים גם ללכת מכות (99 אחוז היא הייתה מתחילה).
בחודש האחרון אני משתדלת לשמור על הפה שלי כל פעם שהיא מתחילה לקלל וללכת לחדר שלי לשמוע מוזיקה (מודה- טורקת לפעמים דלתות אבל עדיין שומרת על הפה והידיים שלי..)
תמיד היא הייתה מקללת אותי בשרמוטה, זונה, מטומטמת, מפגרת, אפס מאופס וזבל- אלה העיקריים. אבל בזמן האחרון היא מתחילה לדבר בצורה ממש לא יפה ואומרת לי: תמותי אמן, שאלוהים ייקח אותי ממני כבר, שמישהו ייז*ן אותך בתחת וכאלה. כשהיא אומרת לי אמן תמותי ממש בא לי למות ואותו היום יש לי ממש מחשבות אובדניות ואתמול כמעט קפצתי מהמרפסת. התלתי ללכת לפסיכולוגית לפני איזה ארבעה חודשים (סבתא שלי נפטרה ונכנסתי לדיכאון), ופשוט אין לי אומץ לספר לה, אין לי אומץ לספר לה שאמא שלי מאחלת לי למות וזורקת עליי חפצים.
ולא בא לי לעבור לפנימייה.... בא לי להישאר בשכונה שאני גרה ולהישאר בעבודה שלי ובמצבי.
אני כבר לא יודעת מה לעשות, דיברתי איתה המון פעמים וכלום לא עוזר. אני כבר לא אוהבת אותה ונמאס לי ממנה סופית.
הגיוני לעבור לגור לבד? אני אחראית ועצמאית ובוגרת ויכולה להסתדר לבד (מטפלת גם בילדים קטנים- הפואנטה היא שאני יכולה להסתדר בלי מבוגר אחראי.) זה אפשרי?
אשמח לטיפים
תודה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות