היי (:
החלטתי לכתוב פה למרות הכל.
אז הכי בקצרה- יש לי מעט חוסר בטחון ואני תמיד הרגשתי לא תמיד בנוח בחברה ( אם מישהי תתקע לי פרצוף זה יישב עליי שעות, אם מישהו יגיד משהו- אני אקח את זה ללב) - דבר שהייתי רוצה לשנות!
בקטע החברתי- אני גם צריכה לעבור שינוי כי תמיד מביאה מעצמי - ומתבאסת שהתמורה נמוכה.
אני מרגישה שאין לי המון חברות בחיי- וחברים אכזבו אותי ואני לא מבינה אם זה אומר שאין לי מזל- או שילוב. ומה לשנות? כי תמיד מתרחקים ממני או שאני תמיד מתלוננת על בעיות בחיי שיכול להרחיק ( רק לחברות קרובות) + תמיד הייתי שמה את עצמי במקום האחרון. ערך עצמי נמוך, אבל מצד שני חברותית וכיפית ומאוד אוהבת לצחוק ולהנות. פשוט מאוד מאוכזבת ברמה החברתית. זה מתקשר לקטע הזוגי והינה הדבר שרציתי לכתוב:
אני לא חוויתי אהבה מעולם, לא יצאתי המון, לא היו סטוצים- וכל בחור שיצאתי איתו נועד עד עכשיו לכשלון. בתקווה שזה ישתנה ויפתח האור.
אני מרגישה שיש לי סטנדרט מסוים ( אוהבת בחורים מסוג מסוים שנראים איכותיים , אוהבים לטייל, מאוד משדרים בטחון ) וכנראה שזה גם תדר של מה משדרים- כי תמיד התרחקו אחרי דייט אחד או 2
בחור שממש רציתי וגם הוא די נדלק עליי- הבהיר מההתחלה שלא רוצה משהו רצינו. שכבנו רק פעמיים וכל פעם. היה מסמס- מדברים קצת ( עניינים וסקסטינג) ושום דבר לא קורה. אפילו כמה פעמים עשיתי טיזינג ושלחתי קטע קטן של פיגמה שווה סטייל בייבידול - והתחלתי להרגיש שזה אפילו קצת ניצול. כשהוא רוצה שולחת אבל לא מקדם פגישה.
עצוב לי שזה המצב. עצוב לי שזה מה שקרה איתי - אני לא בחורה מהסוג הזה!
אבל לא הולך לי עם בנים
דבר חשוב- הייי יוזמת הודעות, הייתי שולחת המון, המון אימוגי, סמיילי חמודה ומתעניינת. לא מזמן אמרו לי שאני לא משאירה מסתורין. אשמח לקבל טיפים מה זה מסתורין- איך לפתח את זה בשיחה עם בחור, ואיך לגרום לבחורים להתחיל. אני נמשכת לעניין הזה לאחרונה
להבין מה עומד מאחורי בחור טוב שבחורה מעניינת אותו
האישיות שלה לא - כי בהתחלה רואים רק פנים
חיוך? עמידה? גובה? מה מעניין ומה לעשות כדי לשפר את הדימוי העצמי ואת המסתורין ואת כת עיניין המשיכה באסמסים.
נב- בעוד 7 חודשים רוצה לעבור לדירת שותפים. הלוואי שהיו לי חברים של חברים שאוכל להצטרף - ומראש הגישה שלי היא שלילית שלכולם יש ולי אין. לדעתכם אפשר עדיין למצוא שותפים ואנשים טובים מקבוצות?
מתחילה תואר ראשון בתל אביב בניהול וביולוגיה.
( שזה גם חרדה- ללמוד לתואר ששה רק הבסיס שמעניין בגיל 26- מישהו ירצה אותי?) כולם כבר סיימו בגיל שלי או קרוב ל.
מרגישה בפער
אשמח ממש לטיפים לגבי המצב שלי.
אופיר
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות