אני קמה כל בוקר לעבודה בתחושה של חוסר סיפוק וריקנות נפשית. אני עובדת במוקד שטלפוני של בנק גדול עבדתי לפני כן בעבודות מלצרות אחמשית אני רותה ללמוד ורציתי לחסוך לפני לכן אני חייבת הכנסה שהיא יציבה הייתי חיילת בודדה בצבא אני מפרנסת את עצמי באופן מלא וכל שקל חשוב לי אני לא יכולה להרשות לעצמי לא לעבוד.
אבל כרגע אני עובדת במקום שאני מרגישה כל בוקר שאני על סף דמעות באמת אני בוכה הרבה פעמים בדרך לעבודה לא מצליחה לעמוד בזה.
חשוב לי להגיד שעבדתי במקומות זמן ממושך אבל שם זה אחרת אני לא יכולה לקום לשירותים ללא בקשת רשות יש לנו הפסקה במשך היום של 7 דק לשירותים ואם חרגת שואלים מה עשית ואני מרגישה שזה מאוד חודרני לי. חשוב גם להבין שאני בן אדם שעבר חיים לא פשוטים ואני סובלת מפוסט טראומה וכל חודרנות משמעותית מאוד עבורי.
המנהלת כל הזמן כועסת אני צריכה לקבל שיחה כל שנייה אין אפילו זמן ללגום מים בין השיחות או להענות לשיחה חשובה או אפילו לsms כל דבר זה הערת משמעת שמביאה לסיכון לפיטורים והורדה בשכר
יום אחד איחרתי מהפסקה ב12 שניות וצרחו עלי עד לרמה שבכיתי.
אני באמת מנסה לחפש עבודה אבל מאוד מאוד קשה עם המצב של הקורונה עכשיו למצא עבודות והכל בשכר מאוד נמוך או במשמרות של שעות לא הגיוניות ואני לא יודעת מה לעשות
אשמח בבקשה לעצתכם
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות