מתמודדת עם דיכאון קשה וחרדה חברתית מהיסודי כשעד לפני שנה לא קיבלתי שום טיפול, בגלל שההורים לא רצו לקחת אותי לאיבחון ופסיכולוג (למרות התעקשות שלי ושל בתי הספר).
כרגע על כדורים פסיכיאטריים עם פגישות שבועיות של פסיכולוג, מאובחנת עם אשפוז בייתי בעבר בגלל מחשבות אובדניות, ועדיין פגיעה עצמית.
הגעתי אתמול לשיחה עם פסיכיאטר צבאי שחיכיתי לה יותר מחצי שנה אחרי שפגשתי קבן, ומה שראיתי כשנכנסתי לחדר בלשכת הגיוס זה מסך עם סקייפ.
רוב הזמן לא נתן לי לדבר, הציף אותי בשאלות שלא הספקתי לענות עליהן ועוד אמר לי "אם לא היית בטיפול עד עכשיו אז את גם לא צריכה ותהיה בסדר בצבא", אמר שדיכאון זה לא מחלה נפשית ולא הצדק לפטור, וניתק.
אני יוצאת מהחדר כולי בבכי ובהבנה שגם אין עם מי לדבר שרק ירגיעו אותי, בניין מלא במיניונים שלא יכולים לעשות כלום.
אמרו לי שאני יכולה לערער במשך 30 הימים הקרובים, אבל אני ממש חרדה שגם אז לא יבינו אותי, אני פשוט לא מסוגלת להכנס למסגרת הזאת..
מישהו שיודע מה בדיוק קורה כשמערערים? ומה אפשר לעשות אם גם אז דחייה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025