מתפללים לטוב וחיים בו
קצת רקע,
אני בן 25, גר כבר כמעט שנה בדירת שותפים.
גרתי בחדר מקסים אבל קטן, ברמה שהארון שלי היה ממש קטנטן והאורגנית שלי חוסמת את המעבר ביני לארון כל פעם מחדש ואני צריך להזיז אותה.
מצד שני, התרגלתי לחדר ולגודל במובנים מסוימים ו"התפשרתי" כי בזמנו זה היה החדר היחיד שיכולתי להיכנס אליו.
עכשיו כששני השותפים עוזבים החלטתי שאני לוקח את החדר הגדול יותר שלידי, כדי שיהיה לי מקום יותר ושיהיה יותר נוח ולא חנוק.
בינתיים כשאני מסתכל על החדר הריק אני לא מרגיש כלום, רק חרדה ממה יהיה ושחבל שאני עוזב חדר מקסים שבתכלס לא היה כזה נורא למרות קוטנו.
ההחלטה די סגורה, אבא שלי כנראה יבוא מחר והשותף כבר יודע שלשם הוא נכנס ביום שלישי אז די זה מה שיש.
יכולתי להישאר כאן בחדר ואני כותב את זה כרגע מכאן לפני המעבר לשם.
איך מתמודדים עם זה?
כולי תקווה שהחדר הזה ירגיש לי מדהים ושאני לא אתחרט על זה, אני מתחיל לימודים באוקטובר ואני ממש צריך שיהיה לי ספייס ונוחות.
יש ארון גדול בחדר החדש וכל הבגדים נכנסים נפלא, רק החדר עצמו לא מרגיש לי עדיין וואו, אולי בגלל שהוא עדיין ריק?
מה דעתכם?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025