אני בכיתה ח׳, אני לא בטוחה אם יש לי קראש עליו או לא אבל זה לא כלכך משנה לי. אנחנו סוג של חברים וסוג של לא, זה יותר חברות בקטע של הומור פחות מהאמת חברים, אבל לא יודעת הוא הבן היחיד בערך ששם עלי וחשבתי שהוא די נחמד אבל היום אמרתי לו שיקנה לאחותו שוקולד כי אח שלי תמיד קונה לי ומבזבז עלי את כל הכסף שלו והוא צריך להיות אח טוב ואז הוא פשוט אמר שהוא לא רוצה שאחותו תהיה שמנה כמוני, זה נשמע דיי מפגר ושאני לא אמורה להיפגע מזה אבל אני שוקלת 39/40 וזה לא בגלל שאני רזה, זה בגלל שאני כל הזמן יורדת במשקל במכוון, לפעמים נגיד שש או שבע קילו בשבוע בגלל הערות כאלו שאמורות להיות בצחוק. אבל הפעם אין לי שמץ אם הוא צחק או לא. אוף מאכזב אותי שככה הבנים בכיתה שלי מתנהגים, הם לא יכולים להיות אפילו טיפה בוגרים יותר, לא לקרוא לי שמנה או מכוערת, כי אנחנו לא בכיתה א׳.. אני מסוגלת להגיד שאני לא שמנה אבל אני לא הולכת להאמין לעצמי, ובאותה שניה לא הצלחתי להגיד שאני לא שמנה, כי התחילו פשוט לרוץ לי מלא מחשבות בראש, חברות שלי הגנו עלי ויצאו עליו אבל זה לא באמת משנה לי.. אני כלכך מפחדת שככה רואים אותי בתור ילדה שהיא לא רזה כי עבדתי את החיים שלי בשביל זה, לפני שאני הולכת לבריכות או לים אני לא אוכלת כל היום רק כדי שהבטן שלי תהיה שטוחה אבל במבט מקדימה אני נראת כמו דלת ועוד עם בגדים שממש לא מחמיאים לי כי פשוט אין לי אחרים. אני מפחדת שאני הילדה המגעילה, הזו שבצד תמיד ושהיא באמצע היא מביכה, כל פעם שאני עושה משהו מביך אני מתחילה לקלל את עצמי בראש בלי הפסקה ואני לא רוצה שיסתכלו עלי כילדה שמנה ומכוערת שלא חושבים עליה. נראלכם שהוא באמת התכוון לזה? ואל תשקרו, אני יודעת שאתם תרצו אבל באמת שאני לא אפגע אני פשוט חייבת לדעת.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות