לוותר. גם רחוק, גם באמונות שונות. לא מתכון לזוגיות.
הכרתי בחור מקסים בן 19. טוב לנו יחד מאוד. אנחנו מכירים קצת זמן אבל דברים זרמו מהר ואפילו התוודנו על אהבתינו.
הבחור גר רחוק מאוד ממני. הוא בחור דתי, לומד בישיבה. אני חילונית. מאוד קשה לו עם הדעות שונות שלנו, מאוד קשה לו עם זה שאני לא דתיה. הוא חושב להיתרחק עוד לפני שבאמת התחיל משהו, אבל כל כך כואב לי שהוא רוצה להרים ידיים בלי להיתאמץ.
הוא עוד לא החליט, אבל אני יודעת שאני רוצה אותו, ואוהבת אותו וזה מה שחשוב.
מצד שאני אני מרגישה שאני מרחיקה אותו מהדת וזה עושה לו רע- וזה דבר שאני לא מוכנה לעשות. אני לא רוצה להרגיש אשמה, אני לא רוצה לקחת על זה אחריות.
אני דווקא אוהבת שאנחנו בדעות שונות, הוא גורם לי לחשוב על דברים חשובים. הוא מסקרן אותי ומרגש אותי וזה עושה לי טוב. אבל אני לא חושבת שזה עושה לו טוב.
אני צריכה לתת לו להרים ידיים, למרות האהבה? אולי כדאי שנתייעץ עם רב? הוא לא בטוח יגיד לנו להיפרד או ינסה להפוך אותי למשהו שאני לא מאמינה בו? מה לעשות? איך להשאיר אותו, להסביר לו שאהבה זה מה שחשוב? איך להחזיר לו את הרצון להילחם עלינו? אני בכלל צריכה לעשות את זה?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025