היי. כבר כמה שנים אני נמצא במצב מוזר חברתית, בגלל מעבר דירה לשכונה אחרת וערבוב של כיתות נוצר מצב שבסוף כיתה ח די ניתקתי קשר עם החברים שלי. בתחילת כיתה ט התחברתי בבית ספר עם 2 ילדים ומאז אנחנו חברים מאוד טובים. הם צירפו אותי לחבורה שלהם יחד עם עוד כמה חברה שאני חבר שלהם אבל פחות. עם זאת, אני מרגיש שאני לא באמת ״בחבורה״ שלהם והרבה פעמים אני מרגיש נבגד. למשל הם לא מצרפים אותי לקבוצה כבר כמה שנים ולמרות שרוב האירועים והיציאות הם קוראים לי ואני בא ונהנה יש אירועים שאני לא מוזמן ומאוד נעלב. לפעמים אני חושב שהם לא באמת חברים שלי. אני מרגיש לא נעים להעלות את הנושא בפניהם מכיוון שזה מביך ואני מרגיש שזה רק ידגיש את הנקודה שאני סוג ב מבחינתם. לפני שנה לא הזמינו אותי לאיזה מסיבת יומולדת וממש נפגעתי, יום אחרי זה אזרתי אומץ ואמרתי לחבר שלי שזה מעליב ופוגע והוא התנצל וטען שהוא חשב שאני לא ארצה לבוא ושפים הבאה יזמינו אותי. אני הרגשתי מאוד מושפל אחרי השיחה הזאת, כאילו אני מסכן בלי חברים שמתחנן שיזמינו אותו. אני לא יודע מה לעשות, בשלב זה אני כבר מבין שהם לא חברי אמת שישארו איתי לאורך שנים וכנראה שאני אכיר אנשים אחרים בצבא אבל בסופו של דבר אדם צריך בסיס חברתי ואני מרגיש שאצלי הוא מעורער. אני לא יודע מה לעשות. לפתוח הכל מולם? להרגיש רע ולמשוך את הזמן עד הצבא?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות