חברים יקרים ערב טוב..אני כותב את זה מכל הלב הכי בקצרה שאפשר
יש לי חברה גיל ההתבגרות אפשר לאמר ? אני בן 16 וקצת היא גם אותו גיל אותה שכבה
אנחנו בסוג של חבורה הרבה זמן והיו קטעים וזה בקיצור אני והיא חברים שנה ו-4 חודשים
באמת קשר ארוך לעומת כולם ולעומתי...הקשר הרציני הראשון שלי
עם הזמן למדתי מזה לתת ולאהוב,אני משער לעצמי שזאת אהבה כן ?
אבל יש אפשרות שהאהבה דועכת ? אני מרגיש כאילו אני פחות ופחות אוהב אותה
עזבו נמשך..אני גבר ואני בן 16,אני חרמן כמו כל אחד בגילי.
אבל אוהב ? לא יודע.
כן טוב לי איתה,אנחנו צוחקים,היא עוזרת לי בהכל ואני עוזר לה בהכל
היא נמצאת בשבילי לכל נושא תומכת בי בהכל ותמיד באה לעזרתי..כנ"ל אני אליה !
אבל האם זה ההגדרה של אהבה ? אולי אני "מבזבז" את הזמן שלה ואולי גם שלי ?
היא אוהבת אותי אני יכול לאמר את זה בלי למצמץ...ואני ממשיך להראות לה אהבה...אבל אולי זה בעצם טעות שלי..אני מחשיב את עצמי בוגר בנפש,אבל גם אנשים בוגרים לא יודעים איזה החלטות לקבל.
אם כן חותכים קשר כזה ? איך זה מתנהל העניין ?....פניתי אליכם בתור מוצא אחרון שבא אליי כברכה
תודה רבה על הקריאה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות