הילדה הגדולה שלנו (בת 28) הכירה בחור חדש.
על פניו הכל טוב ויפה. אבל היא הביאה אותו אלינו והתחושה שלי היא שמדובר בילד מפונק בצורה יוצאת דופן.
קודם כל, יש לו קטע מציק שהוא חושב שהוא יודע הכל. לא משנה מה אתה עושה: מבשל מרק, חותך סלט, שוטף רצפה, שם טיח, נוהג, שר סולו או מצייר באקריל: הוא יבוא לתת טיפים לחיים.
ובטוח שאם הוא עבד בתמיכה טכנית במשך חצי שנה, אז הוא יכול ללמד אותי להשתמש במחשב. בשלב מסוים הייתי צריך להציף אותו במונחים מתחום ה-IT בשביל שיעזוב אותי לנפשי.
וזאת לא הבעיה הגדולה. הבעיה שהוא נורא מפונק. הכנו ארוחה מאוד רצינית ומתברר שהבחור לא אוכל כמעט כלום.
דגים לא אוהב. עגבניות לא אוכל. אפרסקים לא טעים לו. פטריות לא טוב בסלט. בצל מטוגן זה מגעיל אותו. זיתים רק שחורים. חומוס טוב זה רק מחומוסיה. גבינה כזאת מתאימה בעיקר לכריך ופחות לסלט. לחמניה רכה במקום בגט קשיח. ועוד ועוד. פשוט רשימה של כמה עשרות רכיבים שהוא לא אוכל.
בשיא הרצינות, ילדים בני 15 פחות בררנים. בסוף נשאר רעב (אחרי שבקושי אכל אוכל של בני אדם) ובערב הם נסעו לאכול המבורגר עם צ'יפס.
אני לא מבין איך אדם כזה שרד 3 שנים בצה"ל, אם בכלל. לא נעים לי לשאול. אני הייתי די מפונק בגיל 18. ואז בגיל 21 כבר אכלתי את ג'וקים של שיזפון. אחרי כמה מנ"קים כבר יודעים שיש הבדל בין אוכל של אימא לבין אוכל שיש. ואוכלים מה שיש. ואז מתרגלים עם הזמן: יש אוכל אהוב ויש אוכל. יש סיכוי שהבחור לא שירת בצבא כלל?
אני לא יודע מה לעשות. זה הבחירה של הילדה עם מי לצאת. אבל הייתי רוצה שיהיה לה ברור שאני לא אוהב את ההתפנקות הזאת. גם לא מנומס וגם לא מתאים עכשיו להתחיל לחפש מה הוא אוכל ומה לא. ובסוף להגיע לשניצלונים של מאמא עוף. ואז להתחיל לקבל עצות לחיים בקשר לנהיגה שלי. פשוט לא מתאים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות